יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

ישיבת פוניבז' מזמינה נציב יום לכבוד אתחלתא דגאולה

מזכיר ישיבת פוניבז' הרב דויטש במכתב לראש עיריית בני ברק לרכוש נציב יום בישיבה ביום ה' באייר לכבוד יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל והאתחלתא דגאולה שלה.
מבית המכירות ירושלים של זהב

יום שני, 25 בדצמבר 2017

חתימת מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל כנגד גזירת גיוס בנות - תשי"ג

המכתב מתאריך י"א תמוז תשי"ג עוסק בסוגיית גיוס בנות שעמדה על הפרק באותם ימים, ומרן הצטרף למכתב בראש רבני ישיבת חפץ חיים וכפר סבא למכתבם של גדולי ישראל כי גיוס בנות גם לשירות לאומי הוא אסור על פי התורה הקדושה. וככל הידוע זו חתימתו הראשונה של מרן זיע"א על מכתב ציבורי כלשהו, מרן היה אז בגיל פחות מ40.

על המכתב חתומים כמה עשרות מגדולי ישראל שהועתקו בהקלדה, ואליהם נוספו חתימות מקוריות תחת כותרת משנה "זה ראשי הישיבות מהישיבה חפץ חיים" תחת כותרת המשנה מופיעות חתימות מקוריות כאשר בראש החותמים מתנוססת חתימתו של מרן הגאון רבי אהרן יודא ליב שטיינמן מתקופת היותו ראש הישיבה בכפר סבא ומתחתיו הרבנים משה בנימין ברנשטיין, דוד רוטברג, שמואל אלי׳ אורלנסקי.

המכתב נחשף בעיתון המבשר מארכיון מרכז אגודת ישראל בירושלים. וע"י בית המכירות הפומביות "קינג דייוויד"


יום חמישי, 23 בנובמבר 2017

ועד הישיבות מגיב לדרישה לגייס את בני הישיבות: יותר מ-50% מבני הישיבות מתגייסים

בשנים תשכ"ח - תשכ"ט הסדר מעמד בני הישיבות עמד לדיון בועדה מיוחדת שהוקמה בראשות שר הביטחון דאז משה דיין, הועדה הגיעה להחלטה כי ההסדר יוגבל, השר משה קול לא הסתפק בהגבלה זו וביקש לבטל את הההסדר הקיים.
הוא הגיש הצעה משלו שכל בני הישיבות יחוייבו באימונים צבאיים ועוד.
גדולי ישראל פעלו לנסות לשכנע את משה קול לוותר על ערעורו, ושלחו אליו מכתבים נרגשים, ראה כאן. 
איש אגודת ישראל חבר הכנסת הרב מנחם פרוש זצ"ל פעל אף הוא מול השר משה קול, וכתב לו מכתב, אליו צירף מסמך נתונים מועד הישיבות, במסמך פועלים בועד הישיבות להסביר כי בני הישיבות אינם מקבלים פטור מהצבא אלא רק דחיה כל עוד הם בני ישיבות, ובהגיעם לגיל מבוגר הם יוצאים לעבודה וממילא לצבא.
ועד הישיבות פורס במכתב מיוחד את הנתונים המדוייקים של מקבלי הדחיה והגיל שלהם, וקובע כי הרוב הגדול של בני הישיבות מתגייסים בסופו של דבר.

להלן ציטוט מתוך מכתבו של הרב פרוש שמסכם את הודעת ועד הישיבות:

המספר שכאילו 5000 בני ישיבה נהנים מהשחרור להתגייס לצבא אינו מבטא את העובדה שכאילו הם משתחררים אמנם מגיוס, אלא ברובם הגדול הם רק דוחים את גיוסם ובסופו של דבר רובם משרתים בצבא.
כי הנה לפנינו מספר רשמי שמגילאי 30, דהיינו מאלה שהתייצבו לפני 10-12 שנה - לא נשאר כי אם 560 תלמיד.
מאחר שבכל שנה מתייצבים כ-1000 בני ישיבה, הרי ברור שלוא הי' כל בני הישיבה במשך שתים עשרה השנים האחרונות עומדים בשחרורם - הי' צריך המספר להסתכם כיום בקירוב ל- 12,000.
בבדיקה נוספת שבקשתי לערוך נתברר שמ-2000 בני הישיבה ששוחררו בעת קום המדינה, דהיינו גילאי 40 כיום - נשארו מהם רק 400.


להמשך המסמך לחץ כאן:

דו"ח ועדת משה דיין - הדו"ח המלא והתייחסות גדולי ישראל

מסמך היסטורי חושף את הפעילות השקטה של גדולי ישראל סביב ועדת משה דיין שהתכנסה בשנת תשכ"ח בה דנו בגורלו של ההסכם בין ועד הישיבות לצבא למתן דיחוי לבני הישיבות.
ההחלטות התקבלו על פי המלצת המטכ"ל, שביקש להמשיך את ההסדר אולם להטיל מגבלות על התרחבותו, הגבלה על פתיחת ישיבות חדשות, והגבלה של מספר מקבלי הדיחוי. עוד החליטה ועדת השרים לסגור את המסלול הצבאי של הנח"ל החרדי שהתקיים והופעל עד אז על ידי צעירי אגודת ישראל - צא"י, כאשר במהלך הדיונים עלה כי מספר החיילים בו עומד על 105 איש.

שר התיירות דאז משה קול התנגד להחלטות הועדה וביקש לקיים הסדר אחר שלפיו כל בני הישיבות יחוייבו לעבור אימונים ויתגייסו לצבא לשירות מלא לאחר מספר שנים בישיבה , בתגובה פנו אליו גדולי ישראל זצ"ל ראשי הישיבות במברק מיוחד בו הם  ביקשו ממנו להסיר את ההתנגדות שהגיש בממשלה, ההגרי"ש כהנמן מפוניבז' פנה במכתב נרגש, וחבר הכנסת מנחם פרוש הביא את תגובת ועד הישיבות שהביא נתונים לפיהם (שחלקם אף עלו במהלך דיוני הועדה) לפיהם למעלה מ50% ממקבלי הדיחוי מתגייסים בסופו של דבר.


יום שני, 13 בנובמבר 2017

צא"י מבקשת להרחיב את הנח"ל החרדי גם לירושלים

אחרי כיבוש ירושלים העתיקה במלחמת ששת הימים צא"י - הנוער האגודתי שעמד בנשיאות גדולי ישראל, פונה לראש הממשלה להקים גרעין של נח"ל חרדי בירושלים לאור העובדה שאנשים מבין חברי התנועה שיחררו את ירושלים..


יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

עדות מהמפגש בין מרן החזון איש לבן גוריון מה שוחחו על גיוס בנות וגיוס בני ישיבות

קטע עדות של הרב דוד פרנקל על מה שהיה בפגישת מרן בעל החזון איש עם ראש ממשלת ישראל הראשון ד' בן גוריון, ועל מה שוחחו בין השאר בענייני גיוס בנים וגיוס בנות, להלן 2 קטעים חשובים, ובהמשך הקטע המלא:

בנוגע לגיוס בנות ידוע שבפועל הורה מרן בעל החזון איש לאחייניותיו שתהיינה מוכנות למסור את נפשן בפועל אם יקחו אותן לצבא, לבן גוריון שהגיע אליו לביתו סירב מרן בעל החזון איש לומר כך במפורש למרות הצעות שונות שקיבל בנושא:


בעניין גיוס בני ישיבות בן גוריון שאל את החזון איש מדוע לא יעשו הבני ישיבות אימונים בבין הזמנים, והחזו"א השיב לו תשובה, אך אמר לתלמידיו: "אויף די טענה איז נישט גיעווען וואס צו ענטפערן" (על הטענה הזו לא היה לי מה לענות)




יום ראשון, 15 באוקטובר 2017

חשיפה: המתגייסים מסאטמר בעקבות הסכם הגאב"ד

כפי שכבר פורסם, בהסכם עליו חתמו ראשי ועד הישיבות, גאב"ד העדה החרדית והרבנים הראשיים בחודש אייר תש"ח הוסכם כי בני הישיבות יקבלו שחרור משירות צבאי, אולם כהוראת שעה יחוייבו באימונים צבאיים וחלקם אף יגוייסו לפעילות צבאית חלקית במסגרות שיטור וכו'.
במסגרת זו הוקם "גדוד טוביה" אליו גוייסו בני הישיבות, פרסומים שונים התפרסמו אודות גדוד זה ופעילותו, אולם להלן בחשיפה מיוחדת (בצילום מכתבה בעיתון שפורסמה בעבר) רשימת חיילים באחת הקבוצות בגדוד, כאשר הרשימה מציינת את שמם של הבחורים ואת הישיבה ממנה הגיעו, ביו הישיבות ניתן לראות שגוייסו תלמידים מישיבות "סאטמר", "שומרי אמונים" (=תולדות אהרן), מישיבת "אנשי מעמד" שבראשות הגר"ד יונגרייז מראשי העדה החרדית, מישיבת "חתם סופר" שאף היא הייתה מזוהה עם העדה החרדית, ומישיבות שפת אמת - גור, פורת יוסף ועוד ועוד.
בין השמות מוכרים בין הייתר הרב אהרן נחום מילצקי, לימים גבאו המסור של מרן הרב שך וגבאי בית הכנסת איצקוביץ', הרב חנינא שיף לימים משב"ק בית גור, ועוד.


יום רביעי, 16 באוגוסט 2017

גאב"ד העדה החרדית קיבל את דרישת שלטונות הצבא לטובת ההסדר המשחרר את בני הישיבות

לאחר שנחתם ההסכם בין ועד הישיבות, הרבנים הראשיים, גאב"ד העדה החרדית, ושלטונות הגיוס, בו הוסכם כי רק בני הישיבות ישוחררו משירות צבאי, ותועבר ביקורת קפדנית על כך, ראשי הישיבות לא יסלקו תלמידים שיתגייסו לצבא בהתנדבות, ושאר פרטי ההסכם, החליטו בצבא להשהות את ההסכם זאת בשל כרוזים שפורסמו בציבור החרדי כנגד גיוס בני הישיבות לצבא לאחר שראו בהם סתירה להסכמות אליהם הגיעו עם ראשי הציבור החרדי שנוסחו ע"י הרבנים והוסכמו על שלטונות הצבא, ועל כן שיגרו הודעה לרבנים החותמים כי ההסכם מושהה עד לגילוי דעת מאת הרבנים הנ"ל אל הציבור בקריאה להתנדבות ולהתגייסות כוללת להגנת העם.
בעקבות כך, פירסם הגאב"ד מהרי"צ דושינסקי זצוק"ל קריאה מיוחדת לציבור להתגייס לעשיית הביצורים תוך שהוא מגביל את העבודה לימי חול בלבד, והקריאה אף סוקרה למחרת בעיתון "היומן" (בתאריך ח' באייר תש"ח) שיצא לאור בירושלים באותם ימים (העיתון הנ"ל יצא לאור ע"י החוגים הימניים באגודת ישראל שהיו מזוהים עם הגאב"ד מהרי"צ דושינסקי שהיה מכוון דרכו של העיתון והוא זה שפירסם מספר ימים קודם לכן את קריאתו של מהרי"צ דושינסקי לבני הישיבות מספר ימים לפני חתימת ההסכם שלא להתגייס לשום דבר גיוס) תחת הכותרת "לעבודת הביצורים" מפרסם העיתון כי "מרן הגרי"צ דושינסקי שליט"א פרסם קריאה להשתתף בעבודת הבצורים בימי החול שחשובה מאוד בשעת חרום זו."

להלן המכתב של  שלטונות המפקד לשירות העם בירושלים, ולאחר מכן תמלולו:



ז' אייר תש"ח
אל ועד הישיבות מפעל התורה
 ולתשומת לב כב' הרבנים הראשיים לא"י
מרכז אגודת ישראל

הנידון: גיוס בני ישיבות

בהמשך למשא ומתן בענין גיוס בני הישיבות הננו מתכבדים להודיעכם:

א. מרכז המפקד לשירות העם בירושלים נהל את המו"מ עם ראשי הישיבות ועם המוסדו התורניים מתוך רצון כנה לשמור על שלמות הישיבות ועל אפשרות המשכתם של הלימודים בהן, ועם זה מתוך הנחה מוקדמת, כי אין איש בישוב פטור בשעה זו מחובת השתתפות פעילה בהגנת המדינה העברית וירושלים העברית.

ב. בהתחשב בדעתם של הרבנים הראשיים וראשי הישיבות ומתוך רצון למנוע חילוקי דעות רציניים בשעה זו, מסכים מרכז המפקד לשירות העם להצעת ההסכם שנוסחה ונחתמה ע"י כב' הרבנים הראשיים, וע"י ראשי הישיבות ושהעתקה המאושר בר"ת על ידינו מצורף בזה, ומצהיר כי כל המוסדות המוסמכים ישמרו בקפדנות על סעיפי ההסכם הנ"ל.
ג. על תנאי ההתייצבות והאימונים של תלמידי הישיבות יבואו נציכי מרכז המפקד בדברים עם נציגי הישיבות.
ד. הואיל והכרוזים שנתפרסמו ע"י כמה רבנים וגדולי תורה בירושלים בענין זה עלולים היו להזיק לרוח ההתנדבות של הצבור הירושלמי, הננו מבקשים מאת כב' הרבנים החתומים על ההסכם לפרסם גילוי דעת אל הציבור בקריאה להתנדבות ולהתגייסות כוללת להגנת העם בשעה חמורה זו.

ה. הסכם זה ייכנס בתקפו בשעה שימסר לידינו טופס חתום בידי כב' הרבנים הראשיים שהסכימו לתכנו.
 על המכתב חתמו 3 מראשי המרכז למפקד העם בירושלים.
יצויין כי אם בימים אלו מתכחשים בעדה החרדית לפועלו של מהרי"צ דושינסקי להסדרת מעמדם של בני הישיבות תוך הגעה להבנות עם השלטונות, הרי שבגליון "דבר ההתאחדות" של חסידות דושינסקי פורסם הדבר כבר בשנת תש"ל והובהרה עמדתו כפי שהעיד הרב שלזינגר כי הרב דושינסקי חתם על ההסכם בשל חששו לגורל בני הישיבות, למרות ההתגמשות שהיה צריך לגלות מול השלטונות, וכפי שנחשף בכתבה זו בייתר שאת.
צילום 2 עמודי עיתון היומן ח' אייר תש"ח

יום שלישי, 1 באוגוסט 2017

מסקנות "ועדת הכהן" לגיוס בני הישיבות לצה"ל

בשנת תשמ"ו מונתה ועדה מיוחדת שתפקידה היה לבחון את עניין הדיחוי לבני הישיבות מגיוס לצה"ל, בועדה השתתף חבר הכנסת רפאל פנחסי נציגו של מרן הרב שך זיע"א ונציגים מטעם ועד הישיבות שהציגו את העמדה החרדית הותיקה לפיה ההסדר אינו פוטר בני ישיבות לגמרי מן השירות והוא רק דיחוי עד שבני הישיבות מסיימים את לימודיהם, דבר קיומה של הועדה ומסקנותיה נחשף לראשונה כאן,
וכעת אנו מפרסמים לראשונה את הדו"ח המלא של הועדה ומסקנותיה המלאות.
באדיבות גנזך המדינה.


יום ראשון, 30 ביולי 2017

מדוע סירב הרב מבריסק זיע"א לפסוק על גיוס בנות יהרג ואל יעבור

בעת שרצו השלטונות לגזור חובת גיוס בנות לשירות לאומי, חתמו מגדולי ישראל על 'פסק הלכה' שגיוס בנות לשירות לאומי הוא ב'יהרג ואל יעבור', הרב מבריסק לא חתם, ובספרו 'הדור והתקופה' מעיד הרב אליקים שלזינגר שסירב לחתום בגלל שסבר שלא ניתן לפסוק במקרה זה 'יהרג ואל יעבור' על הכלל, ויש לדון בכל מקרה לגופו.

יום רביעי, 26 ביולי 2017

ההסכמים של העדה החרדית וועד הישיבות עם הצבא



הרבנים וראשי הישיבות התחייבו: לא להוציא מהישיבה בחורים שמתנדבים לצבא, לא לקבל "בעלי תשובה", וביקורת אישית קפדנית על תלמידי הישיבה לאשר את זכאותם לקבלת פטור משירות צבאי.

מסמך הסטורי נדיר, מתאריך א' אייר תש"ח, 4 ימים לפני ההכרזה על הקמת המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות, כשהמצב הבטחוני בארץ בכלל ובירושלים בפרט היה מתוח במיוחד, נחתם הסכם בין "מרכז המפקד לשירות העם" שבהמשך הימים נקרא בשם המקוצר "צה"ל" לבין ראשי הישיבות חברי "ועד הישיבות" ועוד מגדולי ישראל להסדרת מעמד בני הישיבות, עליו חתם גם באורח נדיר בשיתוף פעולה עם כל חלקי היהדות החרדית, גאב"ד "העדה החרדית" הגרי"צ דושינסקי זצ"ל.
מטעם הצבא חתום על המכתב המפקד מאיר רבינוביץ (בץ), שבתקופת מלחמת העצמאות שירת בתפקיד קצין הנדסה של החי"ש בירושלים הנצורה. חמ"ל מבצע יבוס היה בביתו והוא היה אחראי על תכנון דרכים לאספקת צורכי תושבי ירושלים, ה"כוח" שבו הסתייע היה כוח מאולתר שכלל תלמידי ישיבה, מבוגרים שלא יכלו להילחם ואחרים שיכלו לסייע בביצור העיר.
ההסכם מביע עם תחילתו את ההכרה שכל בני הישיבות פטורים משירות צבאי, אולם ככל הנראה החשש מפני הסכנה בירושלים, הביאה את גדולי הרבנים להגיע להסכם כהוראת שעה על ימי אימונים לצרכי הגנה של כלל בני הישיבות בירושלים למעט מספר בני ישיבה מצויינים שיקבלו החרגה מהרבנים הראשיים, וכן הוסכם בו על שירות של אלו שמעל גיל 23 בתפקידי שמירה והגנה בפלוגות דתיות מיוחדות. יצויין כי השירות התקיים כמה חודשים בתיאום עם ראשי הצבא במסגרת "גדוד טוביה", בהמשך השנים שימש "הנחל החרדי" כממשיכו של גדוד זה.
בהסכם ההיסטורי, שהיווה את הבסיס להסדר "תורתו אומנותו" המשמש מאז ועד היום כדרך לפטור את בני הישיבות משירות צבאי, הסכימו ראשי הישיבות וראשי הציבור החרדי מכל הזרמים, על ביקורת קפדנית של תלמידי הישיבות הזכאים לשחרור, וכן שלא למנוע התנדבות של בני ישיבות בשירות צבאי פעיל בכל מסגרת שהיא ושהדבר לא יפגע בזכויותיהם כבני ישיבה בלא אפליה. כמו כן הוסכם ע"י ראשי הישיבות שלא לקבל לישיבות כאלו שלא באים מתלמודי תורה לישיבה או שעוברים מישיבה לישיבה (סעיף שבמשך השנים הקשה על הסדרת מעמד בני ישיבה לבעלי תשובה), זאת כדי לא למנוע את שירותם של הללו בצבא.
חתימתו של גאב"ד העדה החרדית הגרי"צ דושינסקי על המסמך, מהווה חתימה היסטורית במיוחד, שכן זו הפעם היחידה שבה ניאות גאב"ד העדה החרדית לחתום על מסמך אחד יחד עם הרבנים הראשיים לישראל, וזאת מעבר לעובדה שיש בה משום הסכמה של העדה החרדית לשירותם של אלו שאינם בני ישיבות בשירות צבאי מלא, וכן של התנדבות מרצון לשירות צבאי חופשי בלא לגרוע מזכויותיהם כבני ישיבות, לצד הסכמה חריגה לשירות מקוצר ואימונים לכלל בני הישיבות במסגרת מלחמת ההגנה על הקמת המדינה.
יצויין כי ככל הנראה על הסכם זה העיד הרב אליקים שלזינגר בספרו הדור והתקופה שאמר מהרי"צ שמי שאינו מסכים להסדר הוא משום שהוא מאמין מידי בציונים, הובאו כאן.



נוסח המסמך:
אחרי התיעצויות ודיונים מעמיקים בדרישה מצד מרכז המפקד לשרות העם לחייב את בני הישיבות בירושלים עיה״ק להתגייס לשרותי הבטחון בעיר זו, - באו הרבנים הראשיים וראשי הישיבות לידי החלטה להציע את ההסדר הבא בהסכם בין הישיבות לבין מרכז המפקד לשרות העם בשאלה הנ״ל.

הסדר והסכם
א.  הרבנים הראשיים, ראשי הישיבות והמרכז המפקד לשרות העם בירושלים קובעים באופן עקרוני ומוחלט, שבני - ישיבות פטורים מכל חובת גיוס ושרות בצבא.

ב.  אולם, נוכח המצב החמור בשטח הבטחון כירושלים, המאיים ח"ו בסכנה מוחשית - מסכימים הרבנים וראשי הישיבות, כי חובת כל יהודי להחלץ להגנת העיר וקובעים, בתור הוראת שעה, את ההסדר הבא בנוגע לתלמידי הישיבות:
1)  בני-הישיבה, שבגיל 17-22 (ועד בכלל) יקבלו אימונים במרוכז, במסגרת מיוחדת שתקבע לשם כך, במשך זמן שלא יעלה בשום פנים על שלושה ימים אימון מרוכז ו-24 שעות בחודש לכל היותר לשם חידוש הידיעות. עם קבלת האימונים יהיו פטורים מכל חובת גיוס, לא מלא ולא חלקי. מקום האימונים ייבחר בהסכמת ראשי הישיבות.
2)  בני ישיבה, שבגיל 23 ומעלה יקבלו אימונים באופן הנ״ל , ולאחר ל'ג בעומר יתחייבו להתגייס לחיל משמר עירוני, בתפקידי שמירה בלבד, למשך זמן שלא יעלה על 15-12 שעות לשבוע. הם יימצאו תחת פיקוד דתי. ותפקידם ירוכז רק בירושלים, באיזורים מסויימים ובסביבותיהם, ולא יצאו לעמדות הקדמיות. השירות ייעשה מתוך הקפדה חמורה בנוגע לחוקי הדת והמוסר היהודי.
3)  יוצא מכלל זה מספר בני ישיבה מצויינים, שפטורים מכל חובת גיוס, (אלה יקבלו אישור מיוחד מאת כבוד הרבנים הראשיים).
4)  מגידי-שעור, מלמדים ומפקחים רוחניים - פטורים מכל חובת גיוס.
5) תועבר בקורת אישית קפדנית בין תלמידי הישיבות לשם קביעה סופית של אלה מהתלמידים, שיש להם הזכות הנ״ל.
6) ראשי הישיבות מסכימים ומתתייבים לבלי להפריע לכל התלמידים שיתנדבו מרצונם הטוב לצורות שירות פעילות יותר. לתלמידים אלה יישמרו כל זכויותיהם בישיבה, ללא אפליה.
7) כל תלמידי הישיבה יתיצבו בתחנת התיצבות מיוחדת, יעברו בדיקה רפואית ויקבלו כרטיס מתאים.
8) ראשי הישיבות מתחייבים לא לקבל תלמידים בגיל הגיוס, חוץ מאלה שעוברים מתלמוד תורה לישיבה או מישיבה לישיבה.

ג.  בכדי להוציא לפועל את ההסדר הנ״ל מוקמת ועדה משותפת ומתמדת מראשי-הישיבות ומרכז המפקד לשרות העם בראשותם של הרבנים הראשיים.

ד.  ההסכם הזה אינו ניתן לשום שינוי בלי הסכמת הועדה הנ״ל. 

החותמים:
יצחק אייזיק הלוי הרצוג - הרב הראשי לישראל ונשיא ועד הישיבות
בנציון מאיר חי עוזיאל - הראשון לציון
יוסף צבי דושינסקי - גאב"ד העדה החרדית

איסר זלמן מלצר - יו"ר ועד הישיבות
יעקב משה חרל״פ - ראש ישיבות מרכז הרב
יחיאל מיכל טוקצינסקי - ראש ישיבת עץ חיים
אליעזר פינקל - ראש ישיבת מיר
יחזקאל סרנא - ראש ישיבת חברון וחבר ועד הפועל של ועד הישיבות
יעקב חנוך סנקביץ - ראש ישיבת גור וחבר ועד הפועל של ועד הישיבות

מאיר רבינוביץ - מפקד הצבא באיזור ירושלים בתקופת מלחמת העצמאות



חתימתו של מהרי"צ על המסמך, פורסמה אף בקונטרס "דבר ההתאחדות" - דושינסקי שיצא לאור בשנת תש"ל


יום רביעי, 12 ביולי 2017

הסכמה של הרב שך לספר "ארץ בנימין" לזכרו של חלל צה"ל

מתוך מכתבו של הרב שך:
הנה זכרתי ימים מלפני כמה שנים את הבחור היקר אברך כמדרשו מר בנימין סופר (דיין) ז״ל שלמד כאן בהישיבה הקדושה היא ישיבת פוניבז' למד ועלה, והמשיר גם אח״כ בלימודו בהתמדה עד שזכה שגיסו שיחי׳ הרב יוסף שורש מוציא לאור בכתובים, אשר העלה על הכתב בחיים חיותו, טרם שנקטף בהמלחמה ע״י אויבינו.



רקע על בנימין דיין

יום ראשון, 25 ביוני 2017

מכתבו של ר' יוסף אשכנזי משב"ק מהר"י טייטלבוים מסאטמר על ההתנהלות מול קיצוני הקנאים

במכתבו הרב יוסף אשכנזי מספר על דרכי קבלת ההחלטות אצל רבו הרבי ר' יואל מסאטמר, ועל ההתנהלות מול הגורמים הקיצוניים שניסו לנקוט קו קיצוני בלתי אחראי ובלתי תועלתי.







מכתב ששלח הרה"ח המפואר מוה״ר יוסף אשכנזי זצ״ל - משב״ק  אצל כ״ק מרן הגה״ק הקוה״ט ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק״ל - אל כ״ק אדמו״ר מתולדות אהרן זצוק״ל
שוכט״ס. אגב, ראיתי לנכון להשיב לכהדר״ג שליט״א בדבר מה שכתב בענין ההפגנה אצל היו-ען (=האו"ם), שכדאי שכת״ה יהיה בקי בכל הענין, כי מרחוק לא יודעים שום דבר על בריו ויכולים לבא למדי טעותים בשביל זה, לכן מוכרח אני להציג הדבר כתוארו, כדי שכתה״ר שליט״א יהיה לו ידיעה ויהיה בקי בהענין - ולא אבוא באריכות הדברים כי אין הזמן גרמא לזה עכשיו בימים הללו שכתה״ר שליט״א הוא בעל שמחה בשעטומ״צ, ואכתוב רק הקיצור והתמצית.

יום שלישי, 13 ביוני 2017

גדולי ישראל זיע"א מתריעים מפני השתתפות בני ישיבות בהפגנות

מכתב נדיר של גדולי ישראל על משמר מעמדם וכבודם של בני הישיבות, בו הם אוסרים על תלמידי הישיבות להשתתף בהפגנות "בכל הפגנה שהיא", לאחר שתפקידם הוא אך ורק לימוד תורה.
המכתב נכתב בתקופה סוערת מאוד מבחינת יחסי חרדים חילונים, על רקע הפגנות כנגד חילולי שבת שהתקיימו בחודש זה, ומעצרם של 104 בחורי ישיבות בגין פעילותם כנגד המסיון באותה העת. במכתבם המנוסח בניסוח שובה לב, כותבים מרנן הגרא"י פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר, הגרי"ש כהנמן זצ"ל ראש ישיבת פוניבז', הגר"י אברמסקי והגר"ז סורוצקין על תפקידם של בני הישיבות, ועל האיסור המוחלט של בני הישיבות לצאת ולהשתתף בהפגנות הן מחמת שאין זה תפקידו של בן ישיבה, והן מחמת שדבר זה עלול לגרום קטרוג על בני הישיבות ולגרום לגיוסם לצבא חלילה.

במכתב כותבים הרבנים:

ב"ה י"ב חשון תשכ"ד

תעודתו הטבעית ומטרתו העליונה של כל תלמיד-ישיבה, כל עוד הוא יושב בהיכל-ה׳, היא: להקדיש את חילו לאורייתא, ללא שיור וסיג, ולנצל כל שעה פנויה כדי לרכוש דעת וחכמת התורה ולהשלים את קומתו הרוחנית. הישיבה היא עולמו ובל מעייניו חייבים להיות קדושים ומוקדשים "להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד וכו׳ את דברי תלמוד תורתך באהבה״. ואין לו שיור לא ביום ולא בלילה, בהם אינו חייב לעסוק בלמוד התורה, בבחינת: ״בלכתך בדרך בשכבך ובקומך״.

כזהו תלמיד ישיבה וזאת היא חובתו. כל תעודה אחרת ותהא חיונית - עד כמה שתהא - אינה פוטרת את בן-הישיבה מחובתו הישירה הזאת ואינה משחררת אותו להבטל מעולמו של למוד התורה.

לפיכך אנו קוראים בזה לכל תלמידי-הישיבות, השתולים בבית ה' - ובחצרות אלקינו יפריחו -, שלא להשתתף ושלא לקחת חלק בכל הפגנה כל שהיא לא בשעה זו ולא בשעה אחרת, לא באופן מעשי ולא מתוך סקרנות בלבד; ואין מזרזין אלא למזורזין.  ,

יש להבין, כי ההשתתפות בהפגנות פוגעת בלמוד הישיבות גופא ומעורר רוגז ומקטרגין על לומדיהן מבחוץ, ושני הדברים כאחד מאיימים ומסכנים את רמתן של הישיבות.
אנו מתריעים, איפוא, בכל החומר על התקלה הזאת, ואנו בטוחים ששארית פליטת סופרינו לא יעשו עול לתורה ולהיכליה.

אליעזר יהודה פינקל      יחזקאל אברמסקי         זלמן סורוצקין          יוסף שלמה כהנמן



להלן קטע מעיתוני מהתקופה:




יום שלישי, 30 במאי 2017

המשכילים מאשימים: הרבנים מוסרים את החלשים לצבא!!



הצפירה (המשכילי): הרבנים מוסרים את בני העניים והחלשים לצבא... הפלס (המקורי) משיב אש: לא חפצתי להאמין למראה עיני ולמשמע אזני, אשר שמעתי מפי הסופר בהצפירה כי ה"קטגור" המה רבני ישראל, והסנגור הוא לבלר מכת הציונים...

בתולדות ימי עמנו חקוקים בדם הימים בהם נלקחו ילדי ישראל לצבא הקנטוניסטים ע"י שלטונות הצבא ברוסיה. כמה מעניין להיווכח כי כבר אז היו המשכילים שהאשימו את הרבנים בכך שהם מוסרים לצבא את החלשים על חשבון החזקים, ומי שנחלץ להגן על הרבנים מפני עלילות המשכילים היה דווקא עיתון.... הפלס של הרב אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה שהגן על הרבנים מפני עלילות המשכילים.
לאחר קמפיין שנמשך בעיתון "הצפירה" על פני מספר ימים בראשית חודש אלול התרס"א תחת הכותרת "הס קטיגור" ו"מהרסיך ומחריביך ממך יצאו", בהם הם העניקו "עצות" שונות איך להתמודד עם הגזירה, והצביעו על ליקויים שלדעתם קיימים בחוקי הגיוס וההתמודדות של עסקני הציבור והרבנים עימהם, הם הגיעו לנקודה אותה חיפשו, ומצאו את האשמים ב"גזירת הגיוס":

הצפירה יום ה' ז' אלול התרס"א:
.....הוי שמה ושערוריה! אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר! מי מאתנו בני הדור הישן איננו זוכר את המעשים הרעים אשר נעשו אז בישראל לעינינו ע״י "הקהל" הזה והרבנים בראשו, אשר שמו נשאר לחרפת עולם לא תשכח? מי מאתנו אשר שערותיו הלבינו מזוקן איננו זוכר את גזרת החוטפים לפני זמן לא כביר, אשר חטפו בחוצות את הגר בישראל למכרו לעבודת הצבא ולקחת מחירו כסף? מי מאתנו אשר הוא בערב שנותיו, איננו זוכר את תרומת הצבא בנוסח הישן ע״י מנהיגי הקהל ורבניו, אשד בעד בן העשיר לקחו כפר לתת תרומתו לצבא את הבן היחיד של האלמנה היתום, וכמאה״כ: על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים. אבל רבנינו מלבד כי לא עמדו בפרץ הזה, עוד נתנו יד לפושעים ויחזקו ידי עוברי עבירה אלה עד כי מעשיהם נשארו לזכרון בשירת בני עמנו אז, הלא הם כתובים בספר אשר הוציאו עתה לאור מו״ל ד"וואסחאד":
קליינע עופעלעך רייסט מען פון חדר,
מאן טוט זיי אן יונישע קליידער
אונזערע פרנסים אונזערע רבנים
העלפין נאך אפ צו געבין זיי פער יְוָנִים .
באי זוסיא ראקאווער איז דא זיבן בנים
און פון זיי ניט איינער אין יְוָנִים .
נאר לאה די אלמנה'ס איינציגע קינד
איז א כפרה פער קהלשע זינד.
קול ההמון העולה מתוך שיריו הלירים והמרים האלה, קול בוכים הזה יראה למדי, עד כמה עשה שרש בנפש ההמון מעשי הרבנים היראים והחרדים אז אשר לפי דעתם עשו מעשיהם אלה על טהרת הקדש לאמר: כי בן האלמנה נמצא בו עון אשר חטא יען הלך ד׳ אמות בלא נטילת ידים או שח שיחת חולין בפסוקי דזמרה , כי רק עונות כאלה חשבו לזדונות, ובו באותו הפרק אנו זוכרים, כי אם קרה דבר ומגפה ר׳׳ל, או קטב שדד עוללים ויונקים, אז החישו הרבנים הללו האפוטרופסים של הקב׳׳ה. לחפש עונות ופשעים לדעת בשלמי היתה הרעה הזאת, אך לא בביתם חפשו ולא בבתי יתר מנהיגי הקהל עושקי דלים ורוצצי אביונים, כי במה נחשבו להם עונות כאלה, אך בין ההמון חפשו עונוח, אולי יצאה אשה בלא הינומא וראשה פרוע, אוי ראוה מספרת עם אחד בשוק, רק מעשים כאלה נחשבו להם לעון ולחטאת, את הגשמת הדת וקנאתה לקחו...
מי שנחלץ להגן על כבודם של גדולי ישראל היה עיתון הפלס שפעל באותם שנים על מנת לקעקע עלילות המשכילים על הרבנים ולהעמיד את הדת על תילה.

הפלס בגליון שנת תרס"ב חוברת י"ב מגיב במאמר ארוך תחת הכותרת "ראו מה בין בני לבן חמי", על שקרי המשכילים:
אבל האמת תורה דרכה, כי הרבנים ובניהם היו תמיד לכרוב ממשח על בני העניים. בני הישיבה וכל אשר היו בסביבתם. מי מאתנו איננו זוכר כמה מסירת נפש נמצאה בכל ראשי המתיבתא בימים ההם, בהגנם על בחוריהם תלמידיהם. שכמעט כל הבא לתוך ישיבותיהם היה כיושב כערי מקלט (ולולא יראתי ליגע את הקורא הזוכר את כל אלה גם זולתי, כי אז ספרתים אחד לאחד). מי מאתנו איננו זוכר השתדלות הרבנים ודרשותיהם להטיל מס לגלגלות, לקבוע שבתות, היינו כי ישלם כל אחד את הסכום שיוציא על שבתו, למען קנות ״קוויטנציות״ של שחרור (היינו שטרי שחרור בעד כל הקהלה לפי מכסת הנפשות שעליה היה לתת בשנה זו לצבא), מי מזקנינו איננו זוכר, כי בעת האסיפה הראשונה, שהיתה בישראל בעיר מינסק לפני ה״נאבאר הראשון״ הכריעה דעת העשירים את דעת הרבנים, לבלי השתדל לפני הממשלה להסיר מהם את מרירות הגזרה הרעה, תרומת הצבא בנוסחתה הישנה, ויען אז הגביר הגדול וועלוועל דער שמש והוא הוא הראקאווער (כי נקרא גם כשם ראקאווער), "למה לנו לדאוג? הלא המכס הוא אך נפש אחת מאלף, ודי לנו יהיה לבור את הקטניות המתולעים שבנו במשך כמה מאות שנה״, ובזה הכריע את דעת הנאספים והאספה נפרדה, ובמותו נקמה ממנו עדת מינסק את נקמתה בפקודת הרבנים וישליכוהו ממטתו ויתעללו בו, ואחרי כל אלה בא יבא סופר ציוני. החפץ להקים הריסות ישראל, אשר בלי צדק לא תקום לעולם, והוא מעות את האמת באפן מבהיל כזה, להתגולל על הרבנים ולתלות בהם חטאים נוראים למען הבאיש ריחם בעיני העם? ועתה האם אינו מסגל איש כזה למעשה החוטפים שחיו אז? האם לא היה חוטף היום את כל מתנגדי הציונים ומסרם לצבא לוא שררה גם עתה הנוסחה הישנה?




להלן הקטעים הרלוונטיים הלאים:
גליונות הצפירה באדיבות הספריה הלאומית מדור עיתונות יהודית הסטורית
גליון "הפלס" והסיקור המלא והמפורט מתוך זכרון יעקב באדיבות ""hebrewbooks