יום חמישי, 30 בינואר 2014

חכי"י דגל: אנחנו לא משתמטים חס ושלום, רק 17,000 חרדים לא מתגייסים.

תשמ"ט: הרב רביץ והרב גפני מופיעים בפני חיילים ו"מתנצלים" בפניהם, ח"ו, החרדים לא משתמטים, רק 17,000 מקבלים פטור...



יום רביעי, 29 בינואר 2014

אסיפות רבנים בבית הגראי"ל כדי לבער את נגע העיתונים החילוניים.


חב"ד: הרב שך מתפשר על "אידישקייט" אך ל"מקורבים" הוא דואג בהסכמים הקואליציוניים...

הנה טעימה קטנה מהטענות שטענו בזמנו חב"ד על מרן הרב שך זצוק"ל:

הרב שך לא איכפת לו מתיקון החוק "מיהו יהודי", הוא אמנם טוען שהנוסח שלו יותר טוב, אז למה החילוניים מסכימים לנוסח שלו, ולנוסח שלנו לא??

ועוד ועוד...


יום שני, 27 בינואר 2014

לא אומרים לגדול הדור דעות!

מספר מאיר עיני ישראל.

וכך גם אמר מרן הרב שך זצוק"ל, הובא בספר היא שיחתי, הקטן צריך לדעת לא לומר דעות לגדול!


מקום המדינה ההפגנות לא הועילו כלום. רק הזיקו!

יתד נאמן בשנת כ"ז כסלו תשמ"ח מביא מאמר דעה שקובע נחרצות, שלא הושגה שום תועלת מכל הפגנות, אבל נזקים ההפגנות הביאו בשפע.
ומסביר בטוטו"ד מה הכח המניע את ה"קנאי" חובב ההפגנות...







יום שישי, 24 בינואר 2014

יתד נאמן תשנ"ב: הרב י"ד רוזנברג שליט"א.

בשנת תשנ"ב כזכור מרן זצוק"ל עבר התקפות על "שינוי מהמסורה" ו"פשרנות", א' מאלו שנחלצו לעזרתו אז, היה הרב י"ד רוזנברג שליט"א, רב קרית נורדאו, נתניה.



יום חמישי, 23 בינואר 2014

לפעמים קנאות היא גם נגד ה"קנאים"...

אחד מהקנאים שלחמו בעוז את מלחמות מרן הרב שך זצוק"ל היה הגרח"ש קרליץ זצוק"ל, ודווקא הוא, בקנאותו נחלץ לגונן על מרן הרב שך כאשר "העדה החרדית" לחמה במרן הרב שך על "פשרנותו". מעניין להיווכח ולראות, שכאשר היו מי שהעלו טענות דומות על מרן הגראי"ל שליט"א, מי שנחלץ בעוז להגן על עמדתו היה הגרח"ש קרליץ שזצוק"ל.


מאמרו של הגרח"ש משנת תשל"ח כאשר הקנאים טענו ל"פשרנות" ו"שינוי מהמסורה" בכניסה לקואליציה.
מכתבו של הגרח"ש ביתד נאמן כאשר היו טענות על החכי"ם שהם נשמעים להוראות מרן הגראי"ל שליט"א ולהבחל"ח מרן הגרי"ש זצוק"ל.


א"א מבלי להזכיר את חתימתו של הגרח"ש על מכתב התמיכה לר' מרדכי קרליץ, כאן.

יום רביעי, 22 בינואר 2014

הג'וינט: היסטוריה של שיתוף פעולה.....

20/10/1964 ועד הישיבות חוגג "יובל" לאירגון הג'וינט. באירוע השתתפו ונאמו הגר"י אברמסקי והגרי"ש כנהמאן זצוק"ל.

ועד הישיבות חוגג יובל לג'וינט

כמו כן מרן הרב שך היה מקבל במעונו מידי שנה את ראשי אירגון הג'וינט, ומתחנן בפניהם לתמוך גם בעולם התורה, להלן שני שיחות שנאם מרן הרב שך בפני ראשי הג'וינט.

מקור: מכתבים ומאמרים
כפי אשר שמעתי ביקרו של האורח הנכבד, הרי ודאי מבין הוא את הדברים שנאמרו, ובודאי יעשה ויפעל באמת לטובת הישיבות במידת ההספק אשר בידו.
כמו שהוזכר מקודם, הרי שיש כאן שיטה וקו של קימוצים וצמצומים. משל למה הדבר דומה? לאדם שעמד על סף הטביעה, וכדי להקל את המשא מעליו - השליך תחילה אל מי הים את הטלית והתפילין שלו... כן סבורים המה לחשוב כי הקימוצים והצימצומים בתמיכה לישיבות תקל מעליהם את העול... טעות היא!

על התמיכה בישיבות יש להוסיף כהנה וכהנה, ולא לקמץ הימנה עד כדי לחם צר ומים לחץ! הנה האוניברסיטאות המלמדות את תרבות הגויים זוכות לתמיכה מרווחת של מליארדים, ואילו הישיבות המלמדות את התרבות היהודית אינן נתמכות אלא בפרוטות! זו אינה חרפה? האין זה בזיון? תקותי ותפלתי כי הדברים אכן נכנסו ללבו של האורח הנכבד, ואת אשר בידו לעשות יעשה במסירות על מנת להיטיב, עם שהוא מוסר ומעביר לחבריו בהנהלה את הדברים שנאמרו. וזאת ידע, כי כל מה שיעשה לטובת הישיבות, יזכר הדבר ויכתב לזכותו בספר זכרון לפני ד', הכל הכל נרשם, וכל מעשיך בספר נכתבין.

שיחה שניה, מפגישה בין הנהלת "ועד הישיבות" לראשי הג'וינט – תשמ"ו
 אין צורך להוסיף על הדברים שנשמעו כאן, הדברים שנאמרו קדושים המה, נכונים, אמיתיים, ללא צל של ספק באמיתותם. אמנם, אף כי אין צורך להוסיף עליהם מאומה, הרי שעל כל אחד מוטל להסביר בנוסח אשר עמו, ולכל יחיד הסבר משלו. ולכך, אבוא נא בדברים קצרים להשמיע את אשר עם לבבי.
הנהלת הג'וינט כוללת בתוכה אישים מכל החוגים, ואף כאלו שרחוקים המה מאד מן הרוח אשר אתנו. ואם כי כבוד האורח קרוב הינו לרוחנו, ומבין הוא את הדברים, אבל הלא עמו בהנהלה אנשים הרחוקים למדי, ועליו לדעת היאך להסביר להם את ענין התמיכה באנשים שאינם עובדים כי אם יושבים ולומדים. ודאי, הם אינם מבינים זאת, זקוקים המה להסבר משכנע, וזה אשר ברצוני לבאר בדברים אלו.
סבורני לומר, כי יש בכח העבר שלנו ללמדנו היטב בהבנת העתיד.
העבר המפואר שלנו, זקנינו וזקנותינו אשר חדורים היו כולם בתורה וביראת שמים, באהבת ישראל וארץ ישראל, הם המלמדים אותנו פרק בהליכות העתיד. אזכרה ימים, מקדם, בתקופה שקודם מלחמת העולם, איככה היה מראהו של העם.
שמד? נישואי תערובת? מאן דכר שמייהו! מי שמע כזאת או מי ידע?! ואם ארע הדבר ובן ישראל נשא לו נכרית לאשה - הרי כי משפחתו היתה מוחרמת מכל יושבי סביבתה! או בת ישראל כי תנשא לבן-נכר ותלך אחר בן עם זר - היתה משפחתו מבוזה בעיני כל העם, ואף בני משפחתה הרחוקים ביותר כיסו פניהם מפני הבושה ומחמת החרפה הגדולה אשר המיטה עליהם אותה בת סוררת משומדת!
ששה מליון יהודים ישבו אותה עת ברוסיה אך מעולם לא שמענו בה כדבר הזה, פרט לאי-אלו יחידים יוצאי-דופן בני פטרבורג או מוסקבה - אשר נוכל למנותם באצבעות ידינו! אבל חלילה, לא היה הדבר במימד כה רב כהיום הזה.
וכל כך למה? - מפני היות הבית היהודי אפוף תורה ויראת שמים. ההורים חינכו אותם לאהבת ארץ ישראל, חינכו אותם להתפלל ולהשתפך בגעגועים שלש פעמים ביום: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" - עוד טרם היותו של הרצל וחבריו... ארץ ישראל היתה קדושה בעיני כל יהודי באשר הוא, וכאשר אדם מת - היו מניחים לו על עיניו עפר ארץ ישראל. חינוך קדוש וטהור זה אשר היה ספוג בקורות הבית היהודי - הוא שעמד לאבותינו ולנו.
אמנם, גם אחר כל זאת ועוד, על אף רוח התורה אשר נשבה ברחוב היהודי, הרי שבמקומות רבים נתגלו בקיעים בחומה, ולא הרי הנכדים כהרי זקניהם, מחמת הפרצות הרבות אשר פרצו המשכילים וה'מתקדמים' למיניהם אשר החדירו אל תוך המחנה את ה'עבודה זרה' של האומות לכל גווניה ומיניה, ואת כל האמונות הטפלות נחלת העמים העתיקו אל תוך תחומי הישוב היהודי, עד כי נאחזו בהם צעירים רבים מן הנחשלים אשר במחנה.
אולם גם המה, אשר רוח זרה נשבה בהם, רובם ככולם שמרו על יחוסם היהודי, ולא התערבו בגויים בנישואיהם. אורח חיי בית אבא, אורח-חיים של הסבא והסבתא, שהיו חדורים בתורה וביראת ד' - הוא שעמד להם.
אורח נכבד, אמנם כן, הדור שלפנינו שמר על נכדיו לבל יחללו בקדושת ישראל, אך מי יערוב לנכדיהם של בני דורנו? מי יעצור בעדם מלהיות רוצחינו? או מי יעכב בעדם מלגזור על בני עמנו? הלא אין להם כל ידע או  רגש כלשהו בהבנת יחודו של העם היהודי, אליו הם משתייכים במוצאם! הם לא חונכו בזאת, לא לימדום על מהותו של עם ישראל, לא שמעו מאומה על תורתו ומתורתו של העם, ומה יעשה הבן ולא יחטא?
כל אשר רואות עינינו כהיום הזה, רצח, הרג, שוד, חשיש וכל דבר אסור, בהיותנו ברוסיה, טרם המלחמה העולמית, שעה שהאוכלוסיה היהודית מנתה שם ששה מיליון נפש - לא שמענו ולא ראינו כזאת! לא היתה כזאת בישראל כי יהודי יהרוג רעהו, באשר כל יחיד ויחיד בא לבית הכנסת שלש פעמים ביום והתפלל אל הקב"ה ודבר עמו ולמד את תורתו, את החומש, את עשרת הדברות!
ידע כל בן ישראל את ה"לא תרצח" ואת ה"לא תנאף", והכיר את יופים של חיי משפחה טהורים! היום אבד הכל - אין משפחה ואין חברה, אין כלום. נכדים יהיו להם? רוצחים יהיו להם! נכדים? - הלא בניהם ישתמדו ויעמידו רוצחים ממעיהם!! את זאת צריך להסביר להם ולהוסיף ולהסביר.
מי שהוא שלם עם עצמו, מי שיש בו מידה של כנות ורצינות אחראית - מחובתו לעמוד ולהתבונן הכיצד ניתן לשפר את פני הדברים, ומהו התיקון האמיתי לנושא?
התלמוד שלנו הוא התרבות שלנו!
בזה הנני רוצה לומר לך: כל אומה אשר לה תרבות משלה - שומרת היא בכבוד על אותה תרבות, בהיות כי התרבות המיוחדת לה היא הנותנת לאומה יחוד משלה, שאם לא כן במה נפלאת היא משאר כל אומה ולשון ובמה נבדלת היא מחברותיה? ולפיכך מחזיקה היא איתן בתרבותה, כי היא הנותנת לה חיל לבל התערב בהכרח בין האומות ולבל תאבד ממפת מדינות העולם.
ומהי תרבותו של העם היהודי? וכי אותם לימודי אנגלית, הסטוריה ופילוסופיה אשר המה לומדים באוניברסטאות למיניהם, זוהי התרבות היהודית אשר לנו? הלא כמו כן זוהי תרבותו של העם האנגלי, העם האמריקאי, או העם המצרי! תרבותו של ערבי גם היא באלו! אף הוא לומד חכמות הללו!
יהודי, היהודי הינך? במה אתה יהודי? מהי התרבות שלך? יודע אתה אנגלית? גם מצרי יודע אנגלית! יודע אתה היסטוריה של העם האנגלי? גם מצרי יודע זאת! פילוסוף אתה? - גם ערבי מלומד בפילוסופיה! מהי, איפוא, התרבות שלנו? התלמוד שלנו הוא התרבות שלנו! הש"ס הוא התרבות היהודית, ובאומרי ש"ס - כוונתי לא זו בלבד מה שאנו לומדים הש"ס, אלא מה שהש"ס מלמד אותנו!!
מי הוא המקיים את עם ישראל? מי שמחזיק בתרבות של עם ישראל! ומיהו המחזיק בתרבות שלנו? אלו שיושבים ועוסקים בלימוד הש"ס, בלימוד התרבות היהודית! אל נא תביטו עלי כאדם שאינו מן הישוב, כמי שאין בו דעת השם ללעג את כל יושבי עולם ומכריז בגאון שהוא המקיים את העולם! כן, כן, כן, לומדי התרבות היהודית, לומדי התלמוד הם הם המקיימים את עם ישראל והם אף הם המקיימים את העולם כולו!
זאת ועוד. אנו, האמונים עלי התלמוד, עלי האמונה היהודית השרשית, אשר כל ימי גלותנו בכל הגלויות ועד היום הזה מעולם לא הסחנו דעתנו מארץ ישראל, אנו שדרישתנו את ציון וירושלים לא בא לידי ביטוי באמצעים זרים כי אם בתפלתנו שלש פעמים ביום ל"שובך לציון ברחמים", אנו דורשי-ציון האמיתיים! אנו ה'ציונים' האמיתיים - ולנו הזכות על ארץ ישראל ועל קיומה! מחשבה זו צריכה להיות חדורה עמוק במוחו ובלבו של כל יהודי באשר הוא!




דובר צה"ל אבי בניהו מספר: מי הקים את הנח"ל החרדי??

2. תפקידי השונים במערכת הביטחון זימנו אותי לעשרות ואולי מאות דיונים סודיים, שספק אם יתגלה מה הוחלט בחלק מהם. אני מבקש לשתף אתכם בדיון אחד כזה, תוך שאני נוטל את האחריות בתחום הצנזורה וביטחון המדינה.

זה היה דיון שמשתתפיו לא הסכימו אפילו שיופיע בלו"ז הרשמי של שר הביטחון דאז, יצחק מרדכי. הייתי אז יועצו של השר, ואט אט התייצבו יו"ר ש"ס אריה דרעי, מאיר פורוש מיהדות התורה ועוד ח"כ חרדי שאיני זוכר את שמו. עוד נכחו בדיון הסודי הזה, לפני 15 שנה לערך, גם מורי ורבי, עוזר שר הביטחון המיתולוגי חיים ישראלי ז"ל, ראש אגף הנוער והנח״ל תא"ל (במיל') יהודה דובדבני, ח"כ סילבן שלום שהיה אז סגן שר הביטחון, והמזכיר הצבאי דאז תא"ל יעקב עמידרור.

הנוכחים החרדים הודיעו כי באו "רק על מנת לכבד את הזמנתו של מרדכי", אך אם חלילה יוודע על עצם נוכחותם בדיון שאמור היה לבחון התוויית מסלול חלקי ומצומצם לגיוס חרדים לצה"ל - חייהם יהפכו לגיהינום. השר הסביר כי התנגד בתוקף להצעותיו הפופוליסטיות של אהוד ברק לגיוס המוני של חרדים, אך הוא סבור שצריך לשנות את הסטטוס קוו בהסכמה. רוב הדיון הוקדש לחשיבות הסודיות, ולחשש שמישהו יראה את הח"כים החרדים בצאתם מהקריה וישאל שאלות.

שבוע לאחר מכן כינס שר הביטחון את הרמטכ"ל דאז אמנון ליפקין-שחק ז"ל, את סגנו עוזי דיין, את ראש אכ"א האלוף גדעון שפר ואת ראש אגף התכנון שאול מופז, ודיבר איתם על גיוס חרדים. כולם פחות או יותר התנגדו. הדיון היה קצר וענייני. כשיצאו מהדלת, נכנס אל השר דובדבני. דבריו של מרדכי היו קצרים: "סע לירושלים! היפגש עם הרב אלישיב ועם הרב עובדיה יוסף והקם בברכתם יחידה חרדית. הם יבינו אותי ואותך ואת צו השעה טוב יותר מהח"כים". נסע דובדבני בלילה לירושלים ובבוקר דיווח: יש הסכמה. אם יהיה פרסום, לא יהיה ביצוע.
כעבור חודש הוקמה הפלוגה הראשונה של הנח"ל החרדי. הקפדנו אז לא לעדכן יותר מדי את ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא לשאול אותו ולא לפרק לו את הקואליציה, אלא רק לפתוח סדק ראשון ולתת את הכיוון. בימים אלו, שבהם הממשלה בוחנת את דרך הטיפול בנושא, סברתי שישנם דיונים סודיים מאוד שאין כל סיבה שנמתין 30 שנה לפרסומם.

דברי מרן הרב שך זצוק"ל הידועים: לא כל מי שנגד כל חכמי ישראל, הוא חזון איש...

מתוך ספר "היא שיחתי", מרן הרב שך זצוק"ל אומר על מי שראה עצמו כ"ממשיך דרך החזון איש", החזון איש יכול ללכת נגד כולם, אבל לא כל מי שנגד כולם, הוא חזון איש.


יום שני, 20 בינואר 2014

הגראי"ל הוא היחיד שהצטרף באופן פומבי למאבקו של הרב שך במשיחיות החבדי"ת

מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר שהוא חייב הכרת הטוב למרן הרב שך  זצוק"ל על זה שהוא מאפשר לו לשבת ללמוד בכך שהוא נלחם את המלחמות שכולם היו צריכים להלחם.
מי שחש שהעול מוטל גם על כתפיו היה מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א שבעיצומם של ימי המלחמה בחב"ד נשא שיחה מרכזית לאברכים ובה ביאר באריכות את הטעות של חב"ד.
יתד נאמן, סיקר את הדרשה באופן חסר תקדים. (בהמשך הפוסט, המאמר המלא לקריאה נוחה).
 


יום ראשון, 19 בינואר 2014

מרן הסטייפלר זצוק"ל: לא כל כך נורא אם יגייסו בני תורה להג"א, הם יכולים בזמן התפקיד לשבת וללמוד!!

ע"פ התיאור נראה כי מדובר ב"גזירת הגיוס דשנת תשל"ה" שפורסמה בעבר כאן. שר הביטחון דאז החליט על בדיקות רפואיות קפדניות חוזרות לכל בעלי הפטורים הרפואיים, מה שיצר בעיה לאנשי ה"עדה החרדית", שנמנעו מלקבל פטור מועד הישיבות, והעדיפו ללכת על מסלול של "פטור משוגע", מעיד הרב הורויץ על דבריו של מרן הסטייפלר, ומספר על הסדר ישן של השלטונות עם "ועד הישיבות" לפיו בעת מלחמה 8000 בחורי ישיבות יגוייסו להג"א בעת מלחמה.


יום שישי, 17 בינואר 2014

יתד נאמן תשמ"ט: לשרת בצה"ל, זו מצוה!!!

יתד נאמן מסקר עימות רדיופוני שערך נציגו של מרן הרב שך, הרב יצחק פרץ, להבחל"ח. בתוך דבריו הוא אומר "לשרת בצה"ל זו מצוה"!! לא פחות ולא יותר.

י"ד כסליו תשמ"ט


יום חמישי, 16 בינואר 2014

'בני תורה' יודעים גם יותר טוב ממרן הרב שך זצוק"ל מה לעשות...

אותה קבוצה שמציגה את עצמה כ'תלמידי הרב שך' לא נולדה אתמול, וכבר בחיי הרב שך לא כיבדה אותו, אלא הציבה לעצמה סדר יום משלה, עושה מעשי זמרי, ומתעטפת באיצטליתו של פנחס, כאילו הם קנאים, וממשיכי הדרך.

 כפי שאמר מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א:
"בכל פעם הם מוצאים גדולי תורה אחרים להיתלות בהם כביכול, אבל מטרתם לפגוע"
וכן כתב במכתבו:
"ובאמת שכל כוונתם ומזימתם לכפור במושג שגדולי הדור ינהיגו את הדור כפי שהיה ויהיה בכל הדורות, ומכריזים ואומרים אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאוהליו ישראל הישר בעיניו יעשה"
להלן מכתבו של מרן הרב שך זצוק"ל כנגד קבוצה זו שפורסם ביתד נאמן ערש"ק פרשת משפטים תשנ"ב.


המכתב נכתב בתגובה לפשקווילים שפיזרה הקבוצה כנגד ר' יחזקאל אסחייק, "שומר הסף". כפי שכל בר דעת יראה, בפשקוויל טביעות אצבע גסות של "תלמידי הרב שך" דהשתא, "יתד נאמן" וכו'...


ברשימת החיסול של "בני התורה נאמני דגל התורה", לא היה רק הרב אסחייק, אלא עוד מישהו, הרב מרדכי קרליץ, פרטים על מאבקם בר' מרדכי, ותגובתו של מרן הרב שך זצוק"ל, תתפרסם בל"נ.
זעקת הרבנים

יתד נאמן: הנאמנים לגדולי ישראל זצ"ל....

גם בתקופות הזוהר של הקמת "דגל התורה", היו שהתרפקו על זכרונותיהם מבתי גדולי ישראל זצ"ל, כך למשל היו כאלו שתמכו באגודת ישראל, כי "שלומי אמונים" חברו להם, ושלומי אמונים הרי נתמכו ע"י הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל, יתד נאמן התגייס להסביר להם מה היה אומר הגר"ח בתקופה הזו....

"אין לך אלא שופט שבימיך" 
"אל תאמר אילו היה ר' עקיבא קיים, הייתי יושב ושונה לפניו" 
"פירוקיו שלו חוני המעגל לא היו מועילים אחרי 70 שנה"





יום שלישי, 14 בינואר 2014

זו ליצנות נוראה לומר שגאון הדור הסכים בעל כורחו. וזה מראה את האמת עליהם.

כידוע דרכם של הלוחמים ברבנים מאז ועד היום להסוות את מלחמתם בתירוצים שונים שחוזרים על עצמם מידי תקופה. גם בחירות תשמ"ט היו כאלו שלא מצא חן בעיניהם העובדה שהגרי"ש מורה להצביע עץ, ובחוצפתם פירסמו ש"הכריחו" אותו לומר כך.
הגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ הכריז אז ששימוש בליצנות נוראה כזאת מראה את האמת עליהם.

 אכן תשמט - תשעד



ספר חובה לקנאי המתחיל "העתקות" להרב דאמב זצוק"ל

בספר שהודפס בשנת תש"נ, והופץ לאחרונה ע"י  נכדי המחבר במיילים, מבוארת באריכות השותפות בין אגודת ישראל למדינה הציונית, ומבוארים באריכות מהם הכוחות המניעים את גדולי ישראל.
הספר הנ"ל הוא חובה לכל קנאי מתחיל, העריכה הגראפית שלו קצת מקשה על הקריאה, אולם הספר ממחיש בצורה מדהימה את עניין ההיסטוריה החוזרת על עצמה.
טעימה קלה: הטעם של התנגדות הגדולים לפא"י, כי אנשי פא"י לא באים להתייעץ עימם...
מעמוד 118 מתחיל לספר את כל ה"ידוע לו" על מרן הרב שך זצוק"ל...
הספר במלואו, לקריאה והורדה, בהמשך.




מי הרבנים שפיארו את כותל המזרח של הכינוס לחיזוק עיתון יתד נאמן בשנת תשמ"ו?

בשלהי חודש שבט התשמ"ו נערך כינוס לחיזוק עיתון יתד נאמן באולמי "קרויזהר" בבני ברק, כינוס השתתפו המוני בני תורה, ובראש הכינוס ישבו מרנן ורבנן שליט"א, מעניין לראות מי הם הרבנים שישבו בראש כינוס זה.
הזמנת גדולי ישראל לכינוס


תמונת ה"מזרח" מהכינוס.

בהקשר זה מעניין לקרוא את מה שכתבו בעיתון יתד בשנת תשמ"ט, כשערכו השוואה בין כינוסי "דגל" לכינוסי "אגודה"...



יום ראשון, 12 בינואר 2014

ועד הישיבות קורא לדחות את גיוסם של בני הישיבות "כל עוד הם לומדים בישיבה"

גם בתשנ"ח המאבק לא היה לפטור כל חרדי. רק לפטור את בני הישיבות בדגש זה שהפטור הוא רק כל עוד הם לומדים בישיבה.


יום שבת, 11 בינואר 2014

פסק מרנן ורבנן זיע"א, גיוס בני הישיבות לצה"ל אינו ב"יהרג ואל יעבור"!

הגרב"ש דויטש מצהיר ביתד שגדולי הדור שעבר לא פסקו יהרג ואל יעבור על הליכה לצבא, בשונה מהטענות שנטענים היום כאילו גם החזו"א והגרי"ז פסקו על הליכה לצה"ל יהרג ואל יעבור.
בנוגע לטענה שהרב שך פסק כך בתשנ"ח, אחרי שעברו ארבע שנים מהופעתו האחרונה בציבור, הדברים עדינים ואין כאן מקומם. גם הגרי"ש באותה תקופה נמנע מלצרף את חתימתו על מה שנטען אז בשם הרב שך, כמו גם מועצות גדולי התורה בארץ ובחו"ל.
חשוב לציין, כי אף אמירה זו המיוחסת למרן הרב שך זצוק"ל, ומפורשנת בידי הגרב"ש דויטש, אין בה אמירה של "מסירות נפש" לכלל, אלא לבני הישיבות בלבד. 


יודגש כי ברור שצריך למסור את הנפש על גזירת שמד. אך זה דבר שצריך הכרעה של גדולי הדור, ולא שיוכרע על ידי לבלרים או הוצאת דברים בידי מקורבים וכדו'

יום ראשון, 5 בינואר 2014

פיסת היסטוריה: בני התורה חותמים למען הרב מבריסק...

בשנת תשי"ט התקיימו הבחירות לכנסת הרביעית, לקראת מערכת הבחירות רצו ראשי אגודת ישראל לחבור לחזית דתית יחד עם המפד"ל, בניגוד לדעתו של מנהיג הדור דאז מרן הרב מבריסק זצוק"ל, מה שמנע את זה, היתה התארגנות בני התורה בעיר בני ברק, שגובתה ע"י מרן הרב זצוק"ל, מי שעמד בראש החותמים היה מרן הגראי"ל שליט"א שאף בעצמו הסתובב והחתים את האברכים.
בהקשר זה חשוב להזכיר כי מרן שליט"א בבחירות האחרונות למועצה עמד על כך ש"דגל התורה" לא תחבור לבית היהודי בשום פנים ואופן, על אף שמפלגות אחרות, כן חברו.
מאוצר החכמה
מאוצר החכמה



יום שישי, 3 בינואר 2014

יתד נאמן תשנ"ב: אמונת חכמים צריכה להיות בלי שום חשבון!

בשנת תשנ"ב כזכור מרן הרב שך זצוק"ל פעל בניגוד ל"הבנת הציבור", והלך יחד עם פא"י, גם אחרי הבחירות, היה עדיין כיוון גדול לחבירה לממשלת השמאל, כעדותו של הגרש"ז גרוסמן, מהלך שלא היה מובן מאליו אחרי דבריו החריפים של מרן זצ"ל בגנות השמאל. יתד נאמן התגייס להסביר את מרן זצוק"ל, והפעם פרשת קרח, אמונת חכמים צריכה להיות בלי חשבון, אקטואלי אז כהיום.

בהתחלה קטע "לא מחפשים הגיון והבנה בדברי הרב", בהמשך המאמר כולו:


יום חמישי, 2 בינואר 2014

תשנ"ב, ריצה משותפת של דגל עם פא"י 2 מסמכים וכתבות נוספות.

יתד נאמן מספר על הרשימה המשותפת עם "הרב ורדיגר".
בסוף הפוסט דבר הועדה הרוחנית.
מצטרף למאמר המצויין של נתי גרוסמן מאז.


בפא"י מסבירים את האיחוד.


פירסום בחירות מבחירות תשנ"ב:


דבר הועדה הרוחנית על העניין, בתחילה קטע אחד ולבסוף המאמר המלא.





המרכז החרדי להכשרה מקצועית, ההכרח לא יגונה... (פורסם מחדש)

היום שונאי גדולי ישראל שליט"א, נלחמים בהם ע"י השמצות בעניין "הכשרה מקצועית", ביתד נאמן בשנת תשנ"ט, פורסמה דווקא כתבה אוהדת למרכז הנ"ל... 



יש בנותן טעם להביא את עדות אנשי המכון, על אף שהם בגדר של "נוגעים בדבר"... אולם בכתבה מיתד נאמן יש סימוכין לעניין.


מייסד המרכז החרדי ז”ל:

אברהם מתתיהו פוס ז”ל נולד בנר שלישי של חנוכה בשנת תרצ”ה באנטוורפן שבבלגיה.

אביו, יואל, נולד בגליציה והיה מורה לעברית בבית ספר תחכמוני באנטוורפן. ובנוסף שימש ככתב בעיתונות היידישאית.
אמו, יהודית גיטל ויינר, נולדה בגייטסהד שבאנגליה. בת לאחת המשפחות המייסדות של קהילה זו. בסיעתא דשמיא רבה הצליחה המשפחה לברוח מבלגיה אחרי שהנאצים פלשו לשם בשנת 1940 והגיעה לחוף מבטחים בניו-יורק.
בניו יורק למד אברהם מתתיהו בישיבה של רבנו יעקב יוסף ובתיכון של ישיבה אוניברסיטה. הוא למד לימודי תואר ראשון בישיבה קולג’ קיבל תעודת הוראה מבית המדרש למורים. בבית ספר למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק קיבל LL.B. וגם J.D. במשפטים. הוא סיים תואר שני בהיסטוריה יהודית בישיבה אוניברסיטה. את הדוקטורט שלו למד באוניברסיטת דרופסי שבפילדלפיה בהנחיית פרופ’ שלמה צייטלין. עבודת הדוקטורט נכתבה בנושא שטרי חוב, ובעקבותיה אף כתב מאמר בנושא ‘שטר’ באנציקלופדיות ‘יודייקה’ ו’העברית’.
ד”ר פוס עבד כעורך דין בניו-יורק במשך 50 שנה וגם מונה ע”י ראש העיר לינדסי בשנת 1969 להיות אחד מנציבי מיסוי מקרקעין של מנהטן, משרה שכיהן בה ארבע שנים. אחרי שהמשפחה עלתה ארצה בשנת 1970 הוא הוסמך להיות עורך דין בישראל וניהל משרד עורכי דין מספר שנים בירושלים ובניו-יורק בו-זמנית. לימים עבד בניו-יורק בלבד (כאשר בית הקבע שלו בישראל) ונסע על ציר ישראל- ניו-יורק במשך 40 שנה.
לאורך השנים עסק בתחום האהוב עליו, משפט עברי. כתב מאמרים בנושא והרצה בכנסים הבינלאומיים של האגודה למשפט עברי. היה חבר הוועד המנהל של עמותת “מורשת המשפט בישראל”. מאמריו כונסו בספר “משפט לאברהם” שהוציאו לאור בני משפחתו לכבוד יום הולדתו השבעים.
ד”ר פוס היה אוהב ספר וכל חדרי ביתו ומשרדו היו מלאים באלפי ספרים ששמח לרכוש וללמוד כן מצא חברים שהיו שותפים לאהבה זו. הוא היה קם ב 4:00 בבוקר ללמוד דף יומי לפני שחרית וכמעט גמר מחזור שלישי שלו בש”ס. הוא היה הפטרון של כולל תנובת יהודה משך 20 שנה והיה גאה בספרים שהוציאו לאור – זכר יואל על עירובין ועל מקוואות – ועל הצלחות האברכים שקיבלו משרות חשובות בהוראה וברבנות.
על הקמת מרכז החרדי להכשרה מקצועית הוא תיאר במילים שלו באחד מטכסי חלוקת תעודות בשנים הראשונות:
“בשנת 1995 תשנ”ה אחרי הרבה מחשבה, החלטתי להקים בית ספר ערב ללמד מקצוע לגברים חרדים הרוצים או מוכרחים לעבוד. הזמנתי את הרב צבי ווינברגר שהוא תלמיד חכם ופיסיקאי ובעבר היה נשיא מכון לב, לארגן בית ספר כזה. העמדתי לרשותו קרן למטרה הזאת וקבעתי שני תנאים להקמת בית הספר:
א. שהלימודים יהיו בערב כדי לאפשר לכל תלמיד להמשיך ללמוד בכולל עד שיסיים את הלימודים ויחליט אם לפרוש לעבודה.
ב. הקמת בית הספר מותנית בהסכמה מראש של הרב שך זצ”ל. שאל אותי הרב ווינברגר בתמיהה: איך נקבל הסכמה כזו? עניתי לו שאנחנו מקבלים מראש כל תנאי והגבלה שיעמיד הרב זצ”ל ועל הרב וינברגר למצוא את האדם הנכון להציג את הדבר לפני הרב וכך היה. הוא ביקש מהרב בויאר שהיה אז סגן ראש עיריית בני ברק והוא עשה את השליחות וקיבל את הסכמת הרב. הרב שך ביקש שהרב אלישיב שיבדלח”א יקבע את התנאים. הוא קבע שנקים ועדה רוחנית של רבנים שבראשם יעמוד חתנו הרב יוסף ישראלזון זצ”ל, שיכוונו את דרכו של המוסד.
הרב וינברגר עשה עוד שירות חשוב לבית הספר. הוא הציע את הרב יחזקאל פוגל להיות המנכ”ל הראשון לבית הספר והוא במסירותו ועבודתו הפך את החזון למציאות. אחרי שקיבלנו את האישור מהרבנים, היה עליי להתחיל לגייס כספים”.
במשך שלוש עשרה שנה ד”ר פוס דאג לכל צורכי המוסד, הוזיל הון רב מכספו להחזקת המוסד ואף נסע סביב העולם להתרים אנשים. המרכז החרדי תמיד היה בראש מעייניו ומיום הקמתו הוא הקדים את צרכי המרכז לעסקיו האישיים. בכל בעיה שהתעוררה הוא היה הכתובת למציאת פתרון. הוא דאג לקיום המוסד ואף שמח בכל הצלחותיו ובמיוחד בהצלחת אלפי בוגריו כשיצאו לשוק העבודה. הוא תמיד אמר שהוא מקבל את שכרו על כל עמלו למען המרכז כשהוא רואה את הבוגרים מסודרים במקומות עבודה ומתפרנסים בכבוד. הוא גם היה מדגיש את העובדה שכל חרדי שיוצא לשוק העבודה הוא מייצג את כלל הציבור החרדי ויש ביכולתו לקדש שם שמים בהתנהגותו.

יום רביעי, 1 בינואר 2014

לקרא ולא להאמין מי כתב מאמר זה!!!

בשנת ה'תשנ"ב הפתיע מרן הרב שך זצוק"ל את הציבור, לאחר שפתח את דגל התורה בגלל התנהלות "אגודת ישראל" בעניין חב"ד ופא"י, החליט מרן הרב שך זצוק"ל להתאחד מחדש עם אגודת ישראל, וברשימה הופיע, איך לא, נציג פא"י אברהם ורדיגר, הציבור היה "מחומם", עדיין זכורה היתה מורשתו התקיפה של מרן הסטייפלער זצוק"ל כנגד תנועת פא"י.
תזכורת, בבחירות של שנת תשמ"ט, היו 7 מנדטים לציבור החרדי, והיה צפוי שורדיגר שהוצב במקום החמישי ייכנס כמעט בוודאות.
להלן פשקוויל בנושא:
בחסות הספריה הלאומית, אוסף הפשקוילים.

את הציבור "הרגיע" כתב צעיר ומוכשר בשם "נתן זאב גרוסמן", שכתב מאמר ארוך ומנומק על "ציות לגדולי ישראל אפי' אומרים על ימין שהוא שמאל".
את המאמר מצאנו לאחר הדרכתו של ר' יצחק ח. תלמיד ישיבת פוניבז' בתקופה ההיא שמספר:
"אני זוכר היטב שאז אמרו שהרב שך קרא לו ואמר לו ייש"כ גדול, זה העלה את קרנו, ומזה הוא קיבל את השליטה, עד אז הרב שך לא הכיר אותו בכלל, ‫מזה הוא נהיה בעל ה"דעת תורה"‬.
כדרכנו, נביא קודם קטעים נבחרים מהמאמר, ובהמשך את כולו:






י"ט טבת ה'תשנ"ב

זעקת הרבנים