מכתב מאת ראשי העדה החרדית אל הרב שלמה גורן בבקשה לפטור משירות מילואים את הרב יוסף שיינברגר מזכיר העדה החרדית. בפניה עליה חתומים הרב זליג ראובן בענגיס ור' איסר זלמן מלצר, מבקשים לפוטרו מגיוס מילואים בשל עבודתו בעדה החרדית.
מן המכתב עולה כי הרב שיינברגר לא היה בן ישיבה, ושירת בגיוס חובה (כפי הנראה ב"גדוד טוביה" בעבודת הביצורים), וכשנקרא לשירות מילואים ביקשו עבורו הרבנים פטור בשל עבודתו בעדה החרדית.
מאז כ"ט בנובמבר - חשוון תש"ח החלה ההיערכות המעשית להקמת המדינה והצבא, במהלך החורף תש"ח החלו המגעים הראשונים בין גדולי ישראל להנהגת המדינה שבדרך על הסדרי הגיוס לצבא.
כפי שכבר פרסמנו, בחודש כסליו, העבירה אגודת ישראל את דרישתה לכך שבמדינה לא יהיה גיוס נשים ובנות חובה, הדגש לא היה על בנות דתיות, אלא דרישה שהצבא לא יגייס בנות כלל.
במסמכים של תנועת אגודת ישראל מתחילת חודש טבת, על פי המתואר, בנות דתיות, אכן קיבלו פטור מלא מגיוס, ואילו אגודת ישראל הקימה מסגרות לשירותים מיוחדים בניהול התנועה, לבנות דתיות. במסמך נוסף כחודש מאוחר יותר, מתואר כי בסניף אגודת ישראל בתל אביב נרשמו 200 בנות. על פי המצויין במסמכים, ההסדר הוא בהסכמת גדולי התורה. ומודגש כי מדובר במסלולים שהם תחת אגודת ישראל בלבד
טבת תש"ח
....נשים אשר מטעם דתי או הוי דתי משפחתי אינן יכולות להתגייס, פטורות גם מחובת ההתייצבות בלשכות המפקד לשרות העם.
לאלו ייערך מפקד פנימי בארגוני אגודת ישראל לשרותים מיוחדים, אשר בהסכמת גדולי התורה מותר לנשים להצטרף אליהם בתנאים מסויימים. הנכם נדרשים, איפוא, להעביר למפקד כל נשי אגו"י בגיל 25-17 במשך שבועיים, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני אגודת ישראל במקומכם..
שבט תש"ח
....בהתאם להוראות מרכז אגו"י התיצבו הבנות למפקד במשרדי מרכז אגו"י ובסניפים המקומיים, הן קבלו תעודת שחרור משרות הבטחון ונרשמו לתפקידים מיוחדים המותרים להן עפ"י ההלכה. הוראות מפורטות בדבר שירותי הבנות תתפרסמנה בקרוב..... יש לציין כי ההסדר שהושג בענין גיוס הבנות עורר שביעות רצון רבה בין גדולי התורה. בת"א בלבד התפקדו בלשכת מרכז אגו"י כמאתים בנות שנענו אך ורק להוראות מרכז אגו"י...
מקור המסמכים ממכירת "קדמת דנא".
בחודש מאי 1948 הוקם ע"י בן גוריון "חיל נשים" והחל גיבוש החייל שנמשך כשנה.
בסוף חודש תמוז תש"ח החלו לשלוח צוי גיוס לבנות, דבר שהביא לפחד מפני ערעור ההסדר הקיים, ואכן הרב יצחק מאיר לוין מנהיג אגודת ישראל דאז, במכתב לגדולי ישראל מסוף חודש תמוז מבהיר כי שוחח עם בן גוריון על כך
מכתב נדיר מאת הרב שמחה בונים שטרן, מעסקני אגודת ישראל ולימים יו"ר תנועת פאג"י (לא פא"י), לכ"ק האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי, ה"נתיבות שלום" זצוק"ל, שבאותם ימים כיהן כראש ישיבת "בית אברהם" של חסידי סלונים, בבקשה שישלח 15 בחורים לסייע בביצורים.
תאריך המכתב הוא ח' אייר תש"ח, 3 ימים לאחר הכרזת המדינה ופריצת מלחמת העצמאות.
הרב שטרן מציין כי ישנה הוראה ממהרי"צ דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית דאז להשתתף בעבודת הביצורים, וכי תלמידי ישיבתו יחד עם תלמידי ישיבת חברון עבדו בזה יום קודם, והם זקוקים לעוד ידיים עובדות..
סוגיית גיוס בני הישיבות שימשה כקלף פוליטי במשך עשרות שנים, כאשר משמאל ומימין התקשו לשנות את המצב שנוצר והתפתח עם השנים, אך הנושא צף ועלה מידי תקופה בהקשרים פוליטיים, בכתבה המצורפת שפורסמה בעיתון הארץ והועתקה לעיתון יהודי אוסטרלי בשנת 1995, עורך עיתון הארץ אלוף בן, מתאר את השימוש הפוליטי שנעשה בסוגיה, ואת הקמת "ועדת ישראלי" ע"י יצחק רבין.
אלוף בן מספר כי נציגי צה"ל שהופיעו בפני הועדה הביעו את עמדת הצבא לפיה אין לצבא חפץ בגיוס בני הישיבות.
בממשלת הליכוד - שמיר שקדמה לרבין, התחוללה סערה סביב סוגיית הגיוס, הדבר הוביל לצמיחתה של מפלגת צומת הימנית שהבטיחה לגייס את בני הישיבות, אולם לאחר הפלת הממשלה ע"י מפלגות הימין, קמה ממשלת שמאל שאישררה מחדש את דיחוי בני הישיבות, והסירה מעל סדר היום הציבורי את הסוגיה.
העניין חזר על עצמו שוב בממשלת אהוד ברק בשנת 1999 שקמה אחרי ביטול הסדר תורתו אומנותו ע"י בג"צ וקמפיין הסתה שכותרתו "לעצור את החרדים", הקים אהוד ברק את ועדת טל והסיר את סוגיית הגיוס מעל סדר היום הציבורי.
קצת רקע על הקמפיין הציבורי בנושא גיוס בני ישיבות ערב הקמת ממשלת רבין.
המקור לכתבה באתר עיתונות יהודית היסטורית.
בהסדר נעשו לאורך השנים מספר שינויים, אולם הדגש התקשורתי והציבורי מיוחס לשנת 1977 בה עלה לשלטון לראשונה שלטון ימין, והמפלגות החרדיות נכנסו לקואליציה. במסגרת הכניסה לקואליציה נערכו מספר שינויים בהסדר, אשר מקובל לטעון כי שינויים אלו הביאו לעליה בהיקף הפטור. משום שאז לראשונה הוסרו המכסות שהגבילו לכאורה עד אז את מספרם של בני הישיבות הזכאים לדיחוי.
להלן ציטוט מפסק דינו של בג"צ בשנת 1998 שדחה את ההסדר:
ב1975- נקבעה מכסה של 800 תלמידי ישיבות בשנה שיזכו בדחיית השירות. בעקבות ההסכם הקואליציוני מ-1977 הוסרה ההגבלה על מספר מקבלי הדחיה.
בטבלה המצורפת ניתן לראות את מספר מקבלי הדיחוי החדשים מידי שנה כפי שהובאו בפני "ועדת הכהן" שהתכנסה בשנת 1986 לבחינת הסוגיה. והעליה במספרם מידי שנה. עוד לפני 1977. דו"ח הועדה הובא כאן. כפי שניתן לראות מכסת ה-800 נפרצה לפני ממשלת בגין, והעליה לאורך השנים לא מצביעה על שינוי מהותי שחל באותה תקופה.
מצורף גם
ממוצע נע של 3 שנים שנועד לנטרל השפעות של שנה אחת חריגה. יצויין כי שנת 1973 בה פרצה
מלחמת יום כיפור היא כמובן שנה חריגה בהקשר זה.
מספר מקבלי הדיחוי שהחל בקום המדינה ב-400 בני ישיבות בסך הכל, עלה והתעדכן עם השנים לפי צורכי עולם התורה. המכסה אותה הציג בג"צ ככזו שנפרצה בשנת 1977 מדובר על 800 מידי שנה, כאשר במספר הכולל מדובר באלפים רבים של מקבלי דיחוי, וכאמור, גם מכסה זו נפרצה לפני ממשלת בגין.
נמצא איפה כי מאז קום המדינה המכסות התעדכנו לפי צורכי עולם התורה. מן הסתם הושקעה בעדכון המכסה עבודת שתדלנות מצד חברי הכנסת החרדים, עבודה אותה ביקשו למנוע בהקמת ממשלת בגין, אולם, לדבר לא היה השפעה מהותית על העובדה שכל בן ישיבה קיבל דיחוי, גם כאשר הייתה לכאורה "מכסה".
גם שינוי אמיתי שנעשה בשנת 1977 שאיפשר להעניק דיחוי לבוגרי ישיבות תיכוניות ולבעלי תשובה לא השפיע מהותית על הנתונים כפי שניתן לראות.
ייתכן ושינויים אחרים, שאינם בעלי השפעה מיידית, השפיעו לטווח הרחוק. עד לשנת 1985 המופיע בנתוני ועדת הכהן לא נצפה שינוי כזה.
הועדה מצביעה על השינויים הדמוגרפים שהביאו לעליה של אחוזי מקבלי הדיחוי מתוך מחזור הגיוס.
מסמך ההסדר עם בגין פורסם לראשונה בכיכר השבת והובא כאן.
