הארץ 1995: גיוס בני הישיבות משמש כקלף פוליטי

סוגיית גיוס בני הישיבות שימשה כקלף פוליטי במשך עשרות שנים, כאשר משמאל ומימין התקשו לשנות את המצב שנוצר והתפתח עם השנים, אך הנושא צף ועלה מידי תקופה בהקשרים פוליטיים, בכתבה המצורפת שפורסמה בעיתון הארץ והועתקה לעיתון יהודי אוסטרלי בשנת 1995, עורך עיתון הארץ אלוף בן, מתאר את השימוש הפוליטי שנעשה בסוגיה, ואת הקמת "ועדת ישראלי" ע"י יצחק רבין.

אלוף בן מספר כי נציגי צה"ל שהופיעו בפני הועדה הביעו את עמדת הצבא לפיה אין לצבא חפץ בגיוס בני הישיבות.

בממשלת הליכוד - שמיר שקדמה לרבין, התחוללה סערה  סביב סוגיית הגיוס, הדבר הוביל לצמיחתה של מפלגת צומת הימנית שהבטיחה לגייס את בני הישיבות, אולם לאחר הפלת הממשלה ע"י מפלגות הימין, קמה ממשלת שמאל שאישררה מחדש את דיחוי בני הישיבות, והסירה מעל סדר היום הציבורי את הסוגיה.

העניין חזר על עצמו שוב בממשלת אהוד ברק בשנת 1999 שקמה אחרי ביטול הסדר תורתו אומנותו ע"י בג"צ וקמפיין הסתה שכותרתו "לעצור את החרדים", הקים אהוד ברק את ועדת טל והסיר את סוגיית הגיוס מעל סדר היום הציבורי.

קצת רקע על הקמפיין הציבורי בנושא גיוס בני ישיבות ערב הקמת ממשלת רבין.

המקור לכתבה באתר עיתונות יהודית היסטורית.

האם להסכם הקואליציוני בשנת 1977 הייתה השפעה מהותית על גיוס בחורי ישיבות?

בהסדר נעשו לאורך השנים מספר שינויים, אולם הדגש התקשורתי והציבורי מיוחס לשנת 1977 בה עלה לשלטון לראשונה שלטון ימין, והמפלגות החרדיות נכנסו לקואליציה. במסגרת הכניסה לקואליציה נערכו מספר שינויים בהסדר, אשר מקובל לטעון כי שינויים אלו הביאו לעליה בהיקף הפטור. משום שאז לראשונה הוסרו המכסות שהגבילו לכאורה עד אז את מספרם של בני הישיבות הזכאים לדיחוי.

 להלן ציטוט מפסק דינו של בג"צ בשנת 1998 שדחה את ההסדר:

ב1975- נקבעה מכסה של 800 תלמידי ישיבות בשנה שיזכו בדחיית השירות. בעקבות ההסכם הקואליציוני מ-1977 הוסרה ההגבלה על מספר מקבלי הדחיה.

בטבלה המצורפת ניתן לראות את מספר מקבלי הדיחוי החדשים מידי שנה כפי שהובאו בפני "ועדת הכהן" שהתכנסה בשנת 1986 לבחינת הסוגיה. והעליה במספרם מידי שנה. עוד לפני 1977. דו"ח הועדה הובא כאן. כפי שניתן לראות מכסת ה-800 נפרצה לפני ממשלת בגין, והעליה לאורך השנים לא מצביעה על שינוי מהותי שחל באותה תקופה.

מצורף גם ממוצע נע של 3 שנים שנועד לנטרל השפעות של שנה אחת חריגה. יצויין כי שנת 1973 בה פרצה מלחמת יום כיפור היא כמובן שנה חריגה בהקשר זה.

מספר מקבלי הדיחוי שהחל בקום המדינה ב-400 בני ישיבות בסך הכל, עלה והתעדכן עם השנים לפי צורכי עולם התורה. המכסה אותה הציג בג"צ ככזו שנפרצה בשנת 1977 מדובר על 800 מידי שנה, כאשר במספר הכולל מדובר באלפים רבים של מקבלי דיחוי, וכאמור, גם מכסה זו נפרצה לפני ממשלת בגין. 

נמצא איפה כי מאז קום המדינה המכסות התעדכנו לפי צורכי עולם התורה. מן הסתם הושקעה בעדכון המכסה עבודת שתדלנות מצד חברי הכנסת החרדים, עבודה אותה ביקשו למנוע בהקמת ממשלת בגין, אולם, לדבר לא היה השפעה מהותית על העובדה שכל בן ישיבה קיבל דיחוי, גם כאשר הייתה לכאורה "מכסה".

גם שינוי אמיתי שנעשה בשנת 1977 שאיפשר להעניק דיחוי לבוגרי ישיבות תיכוניות ולבעלי תשובה לא השפיע מהותית על הנתונים כפי שניתן לראות.

ייתכן ושינויים אחרים, שאינם בעלי השפעה מיידית, השפיעו לטווח הרחוק. עד לשנת 1985 המופיע בנתוני ועדת הכהן לא נצפה שינוי כזה.

הועדה מצביעה על השינויים הדמוגרפים שהביאו לעליה של אחוזי מקבלי הדיחוי מתוך מחזור הגיוס. 

מסמך ההסדר עם בגין פורסם לראשונה בכיכר השבת והובא כאן.