פוסט מועדף

ההסכמים של העדה החרדית וועד הישיבות עם הצבא

הרבנים וראשי הישיבות התחייבו: לא להוציא מהישיבה בחורים שמתנדבים לצבא, לא לקבל "בעלי תשובה", וביקורת אישית קפדנית על תלמידי ה...

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

האם מרן הרב שך זצוק"ל היה "מיליטנטי"???

הדרך שייצרו לעצמם אויבי מרנן ורבנן שליט"א בכדי להמשיך את הנהגתם על הציבור היא, בכך שציירו את מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל כ"מיליטנטיים", והפנו את הזרקורים אל הפעילות הפוליטית החשאית של גדולי ישראל שליט"א, וציירו אותם כ"פשרות"...

מי שזיכרונו לא קצר, וודאי זוכר עדיין את הכרוזים והמחאות נגד מרנן ורבנן זיע"א שנגעו בדיוק בנקודה זו, "פשרנות", אולם אצל צעירי הצאן חסרי ידע היסטורי, וחסרי חוש ביקורת ואבחנה, תעמולה זו "תופסת".

ע"כ, אני רואה לעצמי חובה, להביא לציבור קטעי עיתונות המסקרים את פעילות מרן הרב שך זצ"ל, ויראה הקהל וישפוט!!

קטעי העיתונות באדיבות האתר של נח זבולוני ו jpress קישורים בסוף.

עיתון "דבר" מתאריך 18 ביולי 1978, מסקר את הדיונים בחוק על "חוק גיוס בנות", בסיקור מסופר כי החוק לא הוגש בדיוק כפי שהתחייב מנחם בגין בהסכמי הקואליציה. ע"פ החוק במתכונת שהוגש, כ2000 בנות לא נכנסו בהסדר, והיו צריכות "שתדלנות" נפרדת, אולם הרב שך הורה לחברי הכנסת של "אגודת ישראל" שלא להטיל וטו על כך, ולהתמקד ב"חוק ההפלות" וב"חוק ניתוחי מתים".




בתאריך 13 ביולי 1979, מפרסם עיתון "דבר" כי יש מחלוקת ב"מועצת גדולי התורה", לאחר שחוק ההפלות לא תוקן כפי שהתחייבו הליכוד בהסכם הקואליציוני. הרבי מגור עומד בראש פלג "קנאי", הדורש פרישה מהממשלה מיד, והרב שך מסרב לקבל את הדרישה, בטענה ש"מי יכול לקחת על עצמו אחריות כזו, לעזוב את הקואליציה כאשר יש הישגים אחרים..."


בשנת תשמ"ט רצה לראשונה רשימת "דגל התורה". הרשימה קיבלה 2 מנדטים, וניהלה מו"מ קואליציוני, מרן הרב שך העדיף "ממשלת ימין" כפי שידועה דעתו, אולם זה לא מנע ממנו לנהל מו"מ גם עם "שינוי" "ר"צ" ו"מפ"ם", נח זבולוני, "דבר", 10 בנובמבר 1988.




הרב שמעון בן שלמה כיהן כח"כ מטעם ש"ס בכנסת ה-11 מתבטא מעל דוכן הכנסת כי "בגלל הפריצות בצבא נהרגים חיילים", הרב יצחק פרץ הביע הסתייגות מדבריו של ח"כ הרב בן שלמה, הרב שך סירב להסתייג מהסתייגותו של הרב פרץ, ומפגשו של הרב בן שלמה אצל הרב שך, לא עלה יפה, נח זבולוני, "דבר", 11 בדצמבר 1984.



בשנת 1993 מוציאים ראשי ישיבות ורבנים מכתב הקורא להשתתפות בעצרת תפילה על יד הכותל, בנוסח המכתב כתוב: "השלטון נתון בידי עוקרי דת" הרב שך מסרב לחתום ובעקבותיו הרבנים שכבר חתמו מושכים את חתימתם.


הכתבת מירי פז, עיתון "דבר", 26 ביולי 1981, כתבת פרופיל על הרב שך: הליברל של מועצת גדולי התורה.

בשנת תשמ"ה הקים הרב שך יחד עם מרן ה"סטייפלר" את עיתון "יתד נאמן", העיתון חידש חידוש גדול מאוד!! תמונות של אישים חילוניים!! על אף ש"אסור להסתכל בפני אדם רשע"!! עיתון "דבר" מסקר את הקמת העיתון החדש בתאריך: 19 ביוני 1985, מאתרו של נח זבולוני.



עיתון "יתד נאמן" תוקף את משרד החינוך על שהוא מערים קשיים על עמותת "וקמת ועלית", הרב שך ששומע את הפרטים מתנצל בפני משרד החינוך, "דבר", נח זבולוני, 15 ביולי 1990:



בתאריך 25 בספטמבר 1990 מסקר נח זבולוני בעיתון "דבר" את התעלמות יתד נאמן מ"חילול השבת המאורגן" בקליטת עולים מבריה"מ, כאשר מי ששימש אז כ"שר הקליטה", היה איש אמונו של מרן הרב שך זצ"ל, הרב יצחק פרץ שליט"א.



את דפי ההיסטוריה של יחסי חרדים-חילוניים במדינה ממלאים פרשיות רבות של "כבוד המת", חפירות קברים וניתוחי מתים, הרב שך זכור בעיקר מהמאבק שנוהל כנגד "בנק לאומי" שהפעיל חילולי קברים (בפרשה זו יש עוד "תזכורת היסטורית", בהמשך), אולם בהמוני מקרים אחרים הרב שך נמנע מלהצטרף להפגנות סביב הנושא, ולא פעם אף גינה פעולות מחאה שעשו פעילים למען כבוד המת, להלן מקבץ קטעי עיתונות בנושא:






הרב שך: הפעילים שהשחיתו קברים ב"הר הרצל", כנקמה על חילולי קברים ע"י המדינה הם "רודפים"!!


בפרשת "בנק לאומי", הידוע הוא: הרב שך חתם על החרם נגד הבנק, וסרב להסיר את החרם גם כשרבנים אחרים כבר הסירו. הפחות זכור הוא: הרב שך סירב להצטרף לחרם שהובל ע"י העדה החרדית, רק לאחר שהרבי מגור הצטרף ל"עדה" לא נותרה בידו ברירה והוא הצטרף לחרם. ואילו בחסידות גור, לאחר שהצטרף מרן לחרם, החליטו לוותר ולהוריד את החרם מבלי לקבל את כל מה שדרשו מובילי החרם, ואז מרן הרב שך סירב להוריד החרם, כי אם מאיימים, צריך לעמוד באיום עד הסוף, הנה הדיווח מעיתון "דבר" 10 באפריל 1984, מאת נח זבולוני.