עמדתו של הרב יצחק מאיר לוין בנושא גיוס בנות לשירות לאומי במלחמת תש"ח

בהמשך לפוסט: ראשיתו של הסדר פטור בני הישיבות בשנת תש"ח, בפוסט מובאים הכרוזים השונים של אגודת ישראל בנוגע לגיוס הציבור החרדי במלחמת השחרור, לצד שחרורם של בני הישיבות משירות צבאי.

ניתן לראות את הפער בין אגודת ישראל בירושלים לאגודת ישראל בתל אביב, בנוגע לגיוס בנות. בעוד כרוזי אגודת ישראל בירושלים קראו "לכל איש ואיש" להתייצב לשירות, והדגישו כי בנות ישראל כל כבודן פנימה. כרוזי אגודת ישראל בתל אביב קראו גם לבנות ישראל להתייצב ל"שירותים מיוחדים".

 כפי שנראה להלן, מדובר היה במילוי מקום במפעלים לעובדים שהתגייסו, שהתנהלה בפיקוח של אגודת ישראל, זאת בניגוד לעמדת אגודת ישראל בירושלים ובניגוד לעמדת מרן בעל החזון איש זצוקללה"ה.

כרוזי אגודת ישראל בירושלים (ארכיון הספריה הלאומית)

 

כרוזי אגודת ישראל בתל אביב (ארכיון הספריה הלאומית)

 

רבי יואל מסאטמר: אני לא מסכים עם ההפגנות האלימות - סכנת נפשות

במכתב שנכתב על ידי הרב ישכר הירש ממקורבי הרבי מסאטמר אל רא"י אפשטיין ר"י תורה ויראה, מספר הרב הירש מה ששמע מכ"ק רבי יואל מסאטמר על ההפגנות האלימות של "נטורי קרתא", לפיי עדותו ר"י התנגד להפגנות האלימות, והביע חששו שיביאו לפיקוח נפש.

במכתב מציין הרב הירש: "כתבתי זה רק משום שאני מחוייב לקיים שליחותכם להאדמו"ר שליט"א", מכך ניתן להסיק כי דבר זה כלל לא היה נחשב לדבר המובן מאליו, ואף התקבל בהסתייגות ע"י תלמידי כ"ק האדמו"ר מסאטמר.

בתרגום לעברית של ציטוט לשון קודשו של מהר"י מסאטמר:

אני לא מסכים עם מה שהם עושים, זהו סכנת נפשות ממש, והמצוה של תוכחה הוא עד כדי הכאה ואת זה קיימו כבר מזמן, על המצוה של תוכחה לא נאמר יהרג ואל יעבור, לצאת לרחוב כנגד הממשלה זה סכנת נפשות ממש, וכבר היו מקרים של נפשות רח"ל

כפי שחשפנו כאן בעבר, גם בהפגנות לא אלימות, התנגד רבי יואליש להשתתפות בני ישיבות בהפגנות.

עדויות דומות על התנגדות להפגנות מחשש זה של "חשש פיקוח נפש" התפרסמו בשמו של הגרי"ז מבריסק זצ"ל. ראה כאן.

מיוחד: יורש - כתבה על מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל בתקשורת הכללית - תשנ"ב

לשמיר אין עדיין מסומן, בטח לא לרבין, אבל לצעיר אחר, הרב אליעזר מנחם שך (94), מנהיג ש"ס ודגל התורה, המתכונן ברצינות לעולם הבא, יש כבר יורש שמתחיל להתחמם. נא להכיר: הרב אהרון לייב שטיינמן, רק בן 75, הוא שיזכה, כך נראה, בכסא,  חשיפה ראשונה של האיש שיקבע, ככל הנראה, גורלות של ממשלוח ישראל הבאות

דובי אלבוים

במחנה. 26 בפברואר 1992

מפגשיו של הרב כהנמן להסדרת הפטור לבני הישיבות

כהמשך לכתבה המפורטת על ראשיתו של הסדר הפטור בשנת תש"ח מתפרסם בכתבה אודות מפגשים שערך הרב כהנמן עם כוחות ה"הגנה" בימים שטרם הקמת המדינה על מנת להסדיר את אי גיוס בני הישיבות.

בכתבה שפורסמה בעיתון "יתד נאמן" בחג הפסח תשע"ט, פורסמה כתבה עם עדויות על המפגשים, והיא נמצאת להלן.

מספר תיקונים על הנכתב בכתבה, כפי שכבר נכתב, המגעים מול רשויות הצבא שהוא בעצמו טרם היה מגובש, התנהלו ב2 ראשים, מול צבא ירושלים ע"י ועד הישיבות, הרב דושינסקי וכו', ומול ההגנה - הצבא הכללי שהתגבש באיזור המרכז, כשמגעים אלו בשלבים הראשוניים שלו ניהל הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן מפוניבז'.

ככל הידוע, המפגש אודותיו מתואר היה חלק מכמה מפגשים של הגרי"ש כהנמן ושל בנו הגר"א כהנמן בנושא, שהביאו להפקת המסמך המפורסם של ישראל גלילי שפורסם פה בו פטר את בני הישיבות מגיוס חובה והגדיר אותם כ"חיילי מילואים", מכתב שנכתב בחודש מרץ 48, והוא תואם את התאריכים המפורטים בעדויות המובאות בכתבה. 

ראשיתו של הסדר פטור בני הישיבות בשנת תש"ח - כתבה מפורטת

כתבה מקיפה ומפורטת על התנהלות הציבור החרדי בימי הקמת המדינה ומלחמת השחרור - שנת תש"ח, בנושא היחס לגיוס לצבא ולפטירת בני הישיבות מחובת השירות. 

חלק מהמסמכים פורסמו כבר בבלוג, וחלקם נחשפים כעת בפרסום ראשון, הכל בצורה מסודרת לפי התאריכים, בכתבה ובליקוט החומר הושקע עמל רב, ואין להעתיק ממנה בלי רשות מפורשת ©.

מרן הגרי"ז מבריסק משתף פעולה עם הסדר גאב"ד העדה והצבא

בהמשך לסדרת החשיפות על ההסכם לדיחוי בני הישיבות בירושלים עליו חתם גם גאב"ד העדה החרדית בירושלים, על פי ההסכם שנחתם בראשית חודש אייר ה'תש"ח, כל בני הישיבות היו אמורים לעבור תוכנית אימונים ושירות צבאי מוגבל (תוכנית שבהמשך הומרה ל"גדוד טוביה" שעסק בעיקר בהקמת ביצורים), זאת למעט "בני ישיבות מצויינים", שהיו אמורים לקבל שחרור מלא מכל עבודת הצבא, על פי פרסומים שונים מדובר היה במכסה של 10% מבני הישיבות בלבד שיקבלו שיחרור מהצבא, מיכסה שסוכמה בעל פה בין ראשי הישיבות לראשי הצבא.

על פי ההסכם, הסמכות לקבלת הדיחוי כ"מצויין" ניתנה ל"רבנים הראשיים", שהם הרב הרצוג, הרב עוזיאל, והרב דושינסקי שנשחשב אף הוא כ"רב ראשי" של העדה החרדית.

להלן הסעיף הרלוונטי מתוך ההסכם:

 3)  יוצא מכלל זה מספר בני ישיבה מצויינים, שפטורים מכל חובת גיוס, (אלה יקבלו אישור מיוחד מאת כבוד הרבנים הראשיים).

במכתב דיחוי שכתב מרן הגרי"ז מבריסק (ומופיע בספר "ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק") לתלמידו על בסיס הסכם זה, ונחתם בכ"א אייר של שנה זו, תש"ח, כשבועיים לאחר חתימת ההסכם של גאב"ד העדה וועד הישיבות עם הצבא, מכתיר הרב מבריסק את הבחור כ"מצויין" ועל כן הוא ראוי לדיחוי, כמו כן מתווספת על המכתב חתימתו של הרב דושינסקי כפי הנדרש מההסכם.

הנה כי כן אין לדעת אם מרן הרב מבריסק זיע"א "הסכים" להסדר שמוסר לצבא 90% מבני הישיבות, אולם לאחר שהיה כזה הסכם שיתף עימו פעולה ושיגר את תלמידיו לקבל דיחויים במסגרת זו של "מצויינים".

נקל להניח שמכתב כזה לו היה יוצא בימינו היה מכתיר את כותבו כ"פשרן" שמוותר על 90% מבני הישיבות לטובת המצויינים....

השקפת הרב שך על היחס למדינה על פי הועדה הרוחנית של יתד נאמן

בכתבת זיכרון של הועדה הרוחנית למרן הגרא"מ שך זצוק"ל בעיתון "יתד נאמן" סמוך לפטירתו, מביא הרב צבי פרידמן רב בית הכנסת אהל יעקב ולאה בבני ברק את השקפת הרב שך ואומר:

התבוננות בדרכי הנהגה לא באה להחליף את הצורך והחובה בשאלה מחודשת. לדוגמא אם ניטול את ענין ההתייחסות למדינה ומוסדותיה, השקפתו היתה ברורה שאין לנו שום הכרה אידיאולוגית במה שהמדינה מסמלת ומייצגת, ועלינו להתבדל טוטלית מהציבור החילוני והכפרני. השקפה זו היתה יסוד איתן ומוצק, אך בכל מה שקשור לדברים המעשיים המאבק היומיומי להצלת היהדות החרדית אנו נאלצים להתפשר. לפעמים, ליטול חלק במערכות השלטון כדי להציל. אין כאן שיתוף רעיוני אלא שיתוף ״מעשי׳׳. בהשקפה אנו ברורים, אך בלמעשה יש ליטול עצה ודרכה מגדולי הדוד. כך בכל ענין וענין העולה על הפרק.