מאז כ"ט בנובמבר - חשוון תש"ח החלה ההיערכות המעשית להקמת המדינה והצבא, במהלך החורף תש"ח החלו המגעים הראשונים בין גדולי ישראל להנהגת המדינה שבדרך על הסדרי הגיוס לצבא.
כפי שכבר פרסמנו, בחודש כסליו, העבירה אגודת ישראל את דרישתה לכך שבמדינה לא יהיה גיוס נשים ובנות חובה, הדגש לא היה על בנות דתיות, אלא דרישה שהצבא לא יגייס בנות כלל.
במסמכים של תנועת אגודת ישראל מתחילת חודש טבת, על פי המתואר, בנות דתיות, אכן קיבלו פטור מלא מגיוס, ואילו אגודת ישראל הקימה מסגרות לשירותים מיוחדים בניהול התנועה, לבנות דתיות. במסמך נוסף כחודש מאוחר יותר, מתואר כי בסניף אגודת ישראל בתל אביב נרשמו 200 בנות. על פי המצויין במסמכים, ההסדר הוא בהסכמת גדולי התורה. ומודגש כי מדובר במסלולים שהם תחת אגודת ישראל בלבד
טבת תש"ח
....נשים אשר מטעם דתי או הוי דתי משפחתי אינן יכולות להתגייס, פטורות גם מחובת ההתייצבות בלשכות המפקד לשרות העם.
לאלו ייערך מפקד פנימי בארגוני אגודת ישראל לשרותים מיוחדים, אשר בהסכמת גדולי התורה מותר לנשים להצטרף אליהם בתנאים מסויימים. הנכם נדרשים, איפוא, להעביר למפקד כל נשי אגו"י בגיל 25-17 במשך שבועיים, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני אגודת ישראל במקומכם..
שבט תש"ח
....בהתאם להוראות מרכז אגו"י התיצבו הבנות למפקד במשרדי מרכז אגו"י ובסניפים המקומיים, הן קבלו תעודת שחרור משרות הבטחון ונרשמו לתפקידים מיוחדים המותרים להן עפ"י ההלכה. הוראות מפורטות בדבר שירותי הבנות תתפרסמנה בקרוב..... יש לציין כי ההסדר שהושג בענין גיוס הבנות עורר שביעות רצון רבה בין גדולי התורה. בת"א בלבד התפקדו בלשכת מרכז אגו"י כמאתים בנות שנענו אך ורק להוראות מרכז אגו"י...
מקור המסמכים ממכירת "קדמת דנא".
בחודש מאי 1948 הוקם ע"י בן גוריון "חיל נשים" והחל גיבוש החייל שנמשך כשנה.
בסוף חודש תמוז תש"ח החלו לשלוח צוי גיוס לבנות, דבר שהביא לפחד מפני ערעור ההסדר הקיים, ואכן הרב יצחק מאיר לוין מנהיג אגודת ישראל דאז, במכתב לגדולי ישראל מסוף חודש תמוז מבהיר כי שוחח עם בן גוריון על כך
:
ברצוני להודיע לכב׳ כי התקיימה שיחה בין מר ד. בן-גוריון, ראש הממשלה, וביני בשאלת גיוסן של הבנות. דברתי אתו הפעם דברים קשים והתקפתיו באופן מיוחד בענין החילים והחילות שהוזכר. (החומר בנידון זה דרוש לי באופן דחוף כי מר ב״ג הבטיח לי שאם אין אלה מקרים בודדים יש לנקוט בצעדים מתאימים נגד זאת, ולכן מי שסיפר את הדבר ימסור נא לי את כל החומר). הוא הבטיח לי במפורש שהבנות לא תגויסנה לצבא והן לא תמצאנה בתוך מחנות. הוא מבקש רק להושיבן במקומות העבודה הללו שבעיר -משרדים או בתי חרושת- אשר עובדיהם הקבועים נלקחו לצבא, ויש למלא את מקומם באופן דחוף.
כמובן, שלהסדר הזה אין לנו כל ענין להתנגד, מלבד סידור בדיקה מוקדמת של מקומות העבודה ושל הבנות עצמן, ע״י ועדה של אגו״י לשם קביעת מדת ההתאמה של כל אחת מהבנות למקומות העבודה הנידונים. נוסף לכך, הרבה מאד מבנותינו צריכות להשאר בבית, אם במשק הבית או כמדריכות וכל זאת עלינו לקבוע. בכל אופן הנני מדגיש, כי חשש של לקיחתן של בנותינו לצבא ממש אין.
בח' אב תש"ח מתפרסמת בעיתונות היומית הכרזה מטעם לשכת הגיוס שמסבירה על ההסדר החדש לנשים דתיות, במסגרת "חיל הנשים". על פיה:
נשים דתיות רווקות ונשואות שאינן אמהות לילדים, תגוייסנה גיוס מלא אל ח"ן. הנשים הדתיות אשר מנימוקי מצפון משפחתיים דתיים אין לשכן אותן במחנות צבאיים - תחוייבנה בגיוס לעבודה בתנאי שיוסיפו לשכון בביתן הפרטי.
בעיתון הצופה מתפרסם בי"ג אב תש"ח ראיון עם מפקד ח"ן בו היא מפרטת על ההסדר:
החל מן השבוע לא יהיו עוד הנשים הדתיות משוחררות מן הגיוס. עד כה קיבלה האשה הדתית כרטיס כחול שפירושו היה גיוס חלקי. הסידור הקודם הזה בוטל החל מן השבוע.
הדבר מחולל סערה עצומה בציבור החרדי, והחזון איש כותב מכתבים לחברי הכנסת בהם מעמיד מרן בעל החזון איש את העקרונות בנושא גיוס בנות על נושא הכפיה. החזון איש מפרט כי הבעיה בגיוס בנות אינו בעבודות כאלו או אחרות, אלא בעצם היותה תחת כפיית אדם אחר.
אחד״ש. הריני מוכרח לפנות אל כבודו הפעם, בדבר הנוגע ללב ישורון. כידוע רב מכאובנו לראות את רבת העזובה בקרבנו, היתה לנו לשלל, בנות ישראל הצנועות האמונים עלי זיו הטהרה והקדושה, גם זולתנו חדרו למצפוננו, והבינו להעריך את רגש הדתי אשר בלב ההורים ובנותיהן יחד, והכירו שאין כאן המקום לשמש בכפיה נגד קשר של קיימא גוף הישראלי עם נפשו, ובימים האחרונים נתערער הדבר, ואנו שומעים איומים להתנפל עלינו ולהוציא הבנות מחיק אמותיהן באלמות ובאגרופים, ודמעות העשוקים כנחל, פן ח״ו יפגעו בבבת עינם בבנותיהן היקרות להוציאן לרעות בשדות אחרות ולעזוב שלחן אביהן בעודן באבן.
הריני פונה אל לבו הטהור לחגור שארית כח שלא ליתן שום אפשרות של כפיה על הצעירות נגד מצפון שלהן אשר הוא יקר להן ולהוריהן מן החיים עצמם, וזהו אצלן נטילת נשמה לגזול מהן את אופי הנעימות הטהרה והקדושה לראות במו עיניהן את ההוללות וקלות הראש מכל סביבותיהן, וזכות הרבים יעמוד לו להצליח בזה.
מכתבי מרן החזון איש והרב יצחק מאיר לוין הובאו כאן.
בעקבות כך, הרב יצחק מאיר לוין, ואף הרב יהודה לייב פישמן מימון פונים לבן גוריון שעוצר את השינוי. ובכ"א אב תש"ח מתפרסמת בעיתונות הוראתו של בן גוריון לפיה נשים דתיות לא תחוייבנה בגיוס לח"ן. כידוע, לימים ביקש בן גוריון לחזור בו ולחייב בחוק את גיוס הבנות לשירות לאומי.
