שנת תשנ"ב, מרן הרב שך זצוק"ל סופג קיתונות של ביקורת מה"קנאים", עיין כאן לדוגמא. ער"ש פרשת פנחס, יתד נאמן נחלץ להסביר מה התנאים הבסיסיים לקנאות על פי התורה.
כל מילה פנינה, ואקטואלית היום כמו אז.
בהתחלה ב' קטעים, ובסוף המאמר המלא.
בבלוג זה אתן נקודת מבט על המציאות החרדית בראי ההיסטוריה. לתגובות וסיוע ניתן לפנות במייל: y00998877@gmail.com
כתבה מקיפה ומפורטת על התנהלות הציבור החרדי בימי הקמת המדינה ומלחמת השחרור - שנת תש"ח, בנושא היחס לגיוס לצבא ולפטירת בני הישיבות מ...
לכ' ידידי הגאון והצדיק ר' דן סגל הי"ונעימות בימינו נצחהיות ששמע קול גדול ולא יסף כאילו אני תומך בענין נחל חרדי, שבחורים שהם חלשים בלמוד התורה או ביראת שמים טוב להם להיות שם וכמובן שדבר כזה לא עולה על הדעת כלל, מה שהי' מדובר בהתחלה הוא שבחורים שמחללי שבת ועוברים על עוד חייבי כריתות ממש. ואביו רוצה להצילו ולהציל את הרחוב מלהזיקם שאין לנו כח למונעו אבל ודאי זה עון לא יכופר אם שמסית או משתדל באיזה צורה שהיא גורם למי שאינו מחלל שבת ועוד חייבי כריתות להמצא שם.ואני נמנע להשיב בדרך כלל בענין זה כי דרך חלק מאנשים אפילו מאלה הנחשבים לחרדים לדבר השי"ת לפרש כל דבר בכל מיני פשֶטלך ונהנים לתת דופי באנשים, ה' יכפר בעדם כי אולי כונתם לשמים אבל היות שכ"ג שידוע לי שאינו ח"ו מהמחפשים ליתן דופי אני כותב לו, יש לקוות להשי"ת שיתרבו לומדי תורה ועובדי השי"ת אשר בזכותם ירחם ה' עמו ויגאלנו גאולת עולמים.ידידו מוקירו כרום ערכו
"והעצה לביטול גזירה זו, אמר, שהוא בקבלת עולה של תורה, בהוספת עוד ישיבה ועוד ישיבה, עוד שעה לימוד, ועוד שעה לימוד, להתחזק בתפילה ויראת שמים, ועל כל צרות הכלל היה מתנגד לקבוע תעניות, כי חשש לביטול תורה לבני הישיבות, ויצא שכרה בהפסדה, וכל המקבל עליו עול תורה, מעבירים ממנו עול מלכות. וה' ירחם על פליטת בית סופרינו, ויאמר לצרותינו די".
המסמך עליו חתם רפול:רבין ניצח על חודו של מנדט, אך למעשה לא הייתה באפשרותו להרכיב ממשלה עם רוב יהודי והוא נזקק לסיעה שתשבור את השותפות הטבעית עם הליכוד כדי להרכיב קואליציה: ”מלכתחילה". סיפר הגרש"ז גרוסמן, בפרק שנשמר בארכיון עד היום. "הרב שך רצה להיכנס לממשלת רבין בגלל האיום בגיוס בחדרי הישיבות. הוא הרי כבר שתה לחיים עם אריה דרעי וכל מה שהסכים לנהל מגעים עם רבין היה רק בגלל שסיפרו לו שרבין מאיים שאם החרדים לא יתמכו בו, יצרף את רפול לממשלה ויממש את המצע של צומת, לגיוס בחורי ישיבות".
בחירות 92 שתוצאותיהן הביאו להדחת שמיר, היו הראשונות בהן הונף הגיוס כדגל סוחף המונים ומי שנבנה מכך הוא רפול שנכנס לכנסת עם - עוד שבעה גמדים, שנבחרו על גבו."הרב שך חשש (מ"צומת" ח.ח.), ולכן נתן אישור לניהול מו"מ עם רבין, אבל אחרי שבדק לעומק, התברר לרב שך שרבין לא מתכוון ללכת למהלך והוא נתן אור ירוק ליצירת בלוק חוסם מול רבין שיחייב את העבודה בראשותו, לנהל מו"מ על ממשלת אחדות עם יצחק שמיר. לימין עם החרדים, בראשות שמיר, היו 59 מנדטים, ולרבין בראשות השמאל היו 51, אבל לרבין היה בלוק חוסם עם הערבים - והיה ברור שלא יוכל להרכיב איתם ממשלה".
"אחרי שישבנו עם רפול והעלינו בפניו את ההצעה, הוא הסכים להתחייב, במסמך חתום, שתמורת בלוק חוסם ודרישה להעברת תיק הביטחון לידיו, הוא מוכן לחזור בו מגיוס בחורי הישיבות, ובעל פה, הבטיח לתאם גם בשאר ההצבעות שנוגעות לענייני דת ומדינה, מי שתיווך בינינו ודחף את המהלך, היה חנן פורת, מהפקס שלו קיבלתי את הנייר חתום בחתימת רפול. שמיר שהיה בסוד העניין לא אהב את רפול, אבל הבין שזו הדרך היחידה למנוע מהשמאל להקים ממשלה צרה. בסוף זה טורפד כי ש"ס כבר הייתה במגעים מתקדמים מול רבין".
הנוסח עליו חתום רפול, במסמך שמתפרסם כאן ("קו עיתונות" ח.ח.) לראשונה, היה למעשה חזרה מכל המצע שעליו התנהל הקמפיין של רפול, סמל היושרה:
א. הממשלה תבדוק את מסגרת דחיית השירות הצבאי לבני ישיבות, במגמה לקבוע כללים ותקנות אשר יבטיחו כי מסגרת זו תיוחד רק לתלמידים ש"תורתם אומנותם", ולא תנוצל לאי שירות צבאי לאלו שאינם עומדים בקריטריון זה.
ב. מערכת הביטחון תעודד שילוב תלמידי ישיבות גבוהות בצה"ל, הן באמצעות ישיבות ההסדר השונות והמכינות התורניות הקדם צבאיות, והן באמצעות הקמת מסגרות צבאיות מיוחדות אשר יסייעו ויעודדו שירות בצה"ל לפרק זמן נאות, לבני ישיבות הנכונים לשלב שירות צבאי במהלך לימודיהם.
1. החמרת הנהלים בעניין "תורתו אומנותו". (כמדומה, חמור מחוק טל).
2. גיוס תלמידי ישיבות גדולות לצה"ל.
3. הקמת מסגרות ייעודיות להם.
4. עידוד וסיוע של שירות בצה"ל לתלמידי ישיבות. (כנ"ל).
5. הקמת מסלולים מיוחדים לחרדים לשילוב שירות צבאי.