עלינו לעמוד על עקרונות המינימום של תנו לנו יבנה וחכמיה! מי שדורש יותר, מסכן את הכל!

על רקע תביעת חב''ד לתיקון חוק השבות, נוזף יתד בחב''ד ובאגודה שהצטרפו לדרישה, שצריך לזכור שאנחנו בגלות, ואי אפשר לדרוש יותר מדאי, וכששוכחים את הגלות ורוצים את הכל ומיד, החילונים דואגים להזכיר לנו שעדיין הגאולה השלימה לא הגיעה.

הדברים אקטואליים במיוחד על רקע הדרישה שעולה מעיתון 'הפלס' שלצורך ניגוח ת''ח החליטו לחבור לדרישת "העדה" לפטור את כל שומרי התורה מגיוס לצבא, ולא רק את בני הישיבות כפי שהיה מקום המדינה.

וכך כתב יתד לפני למעלה מעשרים שנה:

אי אפשר להתעלם מהתגברות ההסתה נגד הציבור החרדי בכלל, ובני התורה בפרט. אין אנו מחפשים סיבות לשנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים, כמו שאין אנו מחפשים סיבות לשנאת הגויים לעם ישראל. גדולי המחשבה אמרו ששורשה היא קנאתם בחייהם הרוחניים של שומרי המצוות.

אך יחד עם זאת תמיד הנחו גדולי הדור את נציגי הציבור החרדי כיצד לנהוג ביחסיהם עם כל הציבור. נר לרגליהם היו דבריו של יעקב אבינו לבניו ''למה תתראו'', יש להמנע מלהתבלט, עלינו לזכור כי במצב של גלות אנחנו, עלינו לעמוד על עקרונות המינימום שיבטיחו לנו את ''יבנה וחכמיה'' ואשר איתם נוכל לקיים חיי תורה ומצוות מלאים בארץ הקודש. אולם חלילה לנו להרגיש שביכולתינו לנהל, להכתיב את אורח חייו של כלל הציבור בארץ, מתוך ידיעה שכל דרישה מופרזת עלולה לסכן את הקיים.

מתוך גישה זו העמידה מועצג''ת בשנת תשלז שורה של דרישות בפני ראש הממשלה דאז מנחם בגין, כאשר ביניהם מספר דרישות מינימום אולטימטיביות כמו ניתוחי מתים, גיוס בנות וגיוס בני ישיבות. אך מעולם לא הוחלט שנושא תיקון חוק השבות הוא נושא אולטימטיבי בבחינת ''יהרג ואל יעבור'' שיש לסכן עבורו את מעט ההישגים שהושגו במהלך השנים האחרונות.

כיום אפשר לראות כמה גדולים היו דברי חכמים. כל עוד שה''קוים האדומים'' שלנו היו מינימליים, היתה השלמה מסוימת בציבור החילוני, אך ברגע שנוספו ''קוים אדומים'' התגברה ההסתה ונעשים נסיונות חמורים לקלקל הישגים עליהם שמרנו עשרות בשנים.

אלה שלוחמים על אותם עקרונות שאינם בנפשה של היהדות החרדית, חייבים לדעת כי הסכנה שתצמח למעט ההישגים שאיפשרו לנו לחיות בארץ הקודש תזקף לחובתם והם לא יוכלו להתנער מהתוצאות של דרישותיהם.

 ט' כסלו תשמ''ט.